עם 55 כאלה, ריינג'רס היא מהשבוע השיאנית העולמית במספר האליפויות בליגה מקומית. הבאה אחריה, עם 54, היא לינפילד הצפון־אירית. ובתוך 55 האליפויות האלה, יש הכל מהכל; מרהיבות, קלילות, רצופות, מורטות עצבים, חשובות יותר וחשובות פחות. האליפות הנוכחית, שהושגה בזכות ניצחון 0:3 על סנט מירן בתוספת תיקו 0:0 של סלטיק מול דאנדי יונייטד, נחשבת בעיני רבים מאוהדי הקבוצה לחשובה ולמשמעותית מכולן.
לא בלבד שהיתה זאת אליפות שהגיעה אחרי שנים קשות שבהן פשטה הקבוצה רגל וירדה עד לליגה הרביעית, זאת גם היתה אליפות שמנעה מהיריבה העירונית סלטיק הישג חסר תקדים של עשר אליפויות ברצף. ריינג'רס הבטיחה את האליפות הזאת שישה מחזורים לסיום, כשהיא מנצחת 28 מ־32 המשחקים, מסיימת ארבעה בתיקו, לא מפסידה, כובשת 77, סופגת תשעה ומציגה לעולם את סטיבן ג'רארד - גרסת המנג'ר.
ב־2018, כששחקנה של ליברפול לשעבר הוצג כמאמנה של הקבוצה מגלזגו, הישג שכזה נראה דמיוני או לכל הפחות משהו שידרוש עשור של עבודה קשה. ג'רארד היה חסר ניסיון לחלוטין באימון קבוצה בוגרת, והריינג'רס שקיבל לידיו היתה רחוקה שנות אור מזו שהיתה אימפריה סקוטית וכוח משמעותי באירופה שנים אחורה. היא סבלה ממשבר ניהולי חריף, ספגה הפסדים מביכים, ובשלב מסוים איבדה את הקהל שבחר להחרים את משחקיה.
יורד לפרטים הקטנים
ב־2017 הודחה ריינג'רס במוקדמות הליגה האירופית על ידי פרוגרס נידנקורן מלוקסמבורג, והחזיקה ברצף נוראי של 11 משחקים ללא ניצחון על סלטיק, שכללו מאזן שערים של 30-6 לטובת הירוקים. כמה מאמנים ניסו להרים את המועדון, ובהם גם פדרו קאיישיניה הפורטוגלי, אבל כולם נתקעו בתקרת זכוכית. ג'רארד, שמעטים נתנו לו סיכוי, ניפץ אותה לרסיסים.
"ידעתי היטב לאן אני מגיע", סיפר המנג'ר בשבוע שעבר בפודקאסט של רובי פאולר. באוקטובר 2017 הוא התארח באייברוקס עם ליברפול הצעירה והביס 1:4 את ריינג'רס הצעירה, וכבר אז נוצר הקשר הראשוני. האנגלי היה מודע למצב המועדון ולדרישותיו, ולא היסס לקחת את התפקיד כשהגיע הטלפון של היו"ר לשעבר דייב קינג.
שני הפסדים ב־46 משחקים
שבעה שבועות לפני שהתחיל לעבוד רשמית הוא כבר ביקר במתחם האימונים, ביקש לסדר את הדברים לפי ראות עיניו והעביר רשימת חוקים, ובהם איסור שימוש בטלפונים סלולריים. זה לא היה ניסיון נואש לרעש וצלצולים, אלא העברת מסר לשחקנים - לפני הכל, צריך להשיב למועדון את הסטנדרטים.
עם הזמן, גם יכולות האימון של ג'רארד באו לידי ביטוי. את שתי העונות הראשונות שלו בתפקיד ריינג'רס סיימה כסגנית לסלטיק, אבל מגמת השיפור ניכרה כל הזמן. "תשומת הלב שלו לפרטים ולסדר היא מדהימה", סיפר ל"אתלטיק" אנדי האלידיי, ששיחק תחת ג'רארד שתי עונות, "הכל ברור אצלו. בכל משחק כל שחקן יודע בדיוק מהן הציפיות ממנו".
הסדר הזה בלט במיוחד עם 47 שערים ממצבים נייחים בשנתיים האחרונות - הרבה יותר מכל קבוצה אחרת בסקוטלנד - וכמובן בטור הספיגות שעומד על 9 ב־32 מחזורים. ג'רארד גם הצליח להסתדר עם הקולומביאני הבעייתי אלפרדו מורלוס, לטפח את ריאן ג'ק וריאן קנט שאותו הביא מליברפול, לשכנע בעצמו את קונור גולסון וג'ו אריבו לחתום במועדון, ולבנות קבוצה שהפסידה העונה בכל המסגרות רק פעמיים ב־46 משחקים.
מעבר לאליפות ולסיום ההגמוניה של סלטיק - ג'רארד מחזיק במאזן 4-5 מולה - המאמן האנגלי גם החזיר את ריינג'רס לקדמת הבמה האירופית. בליגה האירופית, אפילו יותר מאשר בליגה הסקוטית, האיכויות שלו באו לידי ביטוי.
היכולת להתמודד בלחץ במשחקים גדולים ומכריעים אפשרה לריינג'רס להגיע לשלב הבתים בכל שלוש העונות האחרונות. בשנתיים האחרונות הסקוטים אף העפילו עד ל־16 האחרונות, והערב יפגשו את סלביה פראג בתקווה לעלות לרבע הגמר.
ג'רארד כבר עשה דבר גדול בריינג'רס, כשהביא לה את האליפות ה־55 שלה, ואת הראשונה שלו כמאמן וכשחקן. לדעת רבים, הצעד הבא שלו הוא לעשות אותו הדבר עם ליברפול, אבל נדמה שג'רארד - לפחות כרגע - נמצא במקום עם קרקע יציבה ולא חלקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
