כשקטאר ורוסיה קיבלו את אירוח המונדיאלים של 2018 ו-2022 דיברו אנשים על ״היום בו הכדורגל נמכר״. על רודן ונסיכות תומכת טרור שקיבלו את המשחקים לצרכיהם הפוליטיים. כמובן שהיו אז מי שאמרו לא לערבב פוליטיקה וספורט ולתת הזדמנות. וכל מיני קשקושים לפיהם ״אירוח המשחקים יפתח את המדינות הללו לעולם וימתן אותן״. כשהגופות נערמות במלחמת רוסיה-אוקראינה וחלקה של קטאר במלחמה הנוכחית במזרח התיכון ברור, קיבלנו בדיקת עובדות די מדויקת.
ועדיין אפשר להתגעגע לימים של 2010. כי בפיפ״א של לפני 14 שנה עדיין הייתה מראית עין של דמוקרטיה. קטאר נבחרה בסיבוב הצבעה רביעי ברוב של 8:14 על ארצות הברית. רוסיה נבחרה בסיבוב הצבעה שני עם רוב של 13 לעומת 7 לספרד-פורטוגל ו-2 להולנד-בלגיה. ב-2024 נשיא פיפ״א מביא מועמדת אחת לשולחן, וכל הטקס הוא תיאטרון.
ב-2010 קטאר עדיין נאלצה לספר סיפורים. על הבימה הוצגה פרזנטציה על אצטדיונים ממוזגים באמצעות אנרגיה מתחדשת בכדי לערוך את המשחקים במועדם בקיץ. על שמירת זכויות נשים ואוהדים מקהילת הלהט״ב. חלק אחר במצגת סיפר שכמה אצטדיונים יפורקו אחרי המשחקים ויישלחו למדינות עניות אחרי המשחקים בכדי לסייע להן. במצגת אפילו שולבה תמונה של ילדים בישראל בכדי להדגיש את חשיבות המשחקים בקטאר לשלום. קטאר לא עמדה בשום הבטחה, אלא אם האצטדיונים נשלחו לעזור לתרבויות אחרות בגלקסיה.
במקרה של סעודיה לפחות חוסכים את הכסף על מצגות. פרזנטציה קטנה עם קצת ״עתיד״, ״נוער״, ״שלום״ וזהו. האמת? סגירת מעגל: 100 שנה למונדיאל 1934 שאירח מוסוליני. הפעם הראשונה שמשחקים בינלאומיים שימשו להאדרה חסרת בושה של דיקטטורה.
לא הכל נורא. ספרד-פורטוגל-מרוקו הן כמובן מארחות מהראויות ביותר. רוחבם של מיצרי גיברלטר הם רק 13 קילומטרים מספרד למרוקו אז לטורניר תהיה מהמחזור השני למשחקים רציפות גאוגרפית. ספרד ופורטוגל כמובן הן שתיים מתרבויות הכדורגל האדירות ביותר, ומרוקו גם כן מדינת כדורגל נפלאה, תרבות אהדה צבעונית ופנאטית ונבחרתה אפילו הגיעה לחצי גמר המונדיאל, גם אם רוב נבחרתה ילידי אירופה ממוצא מרוקני. גם התשתית התיירותית שלה טובה ביותר.
הבעיה היא בפתיחת המשחקים. הם יהיו בדרום אמריקה - משחק באורוגוואי, משחק בארגנטינה ומשחק בפרגוואי. התירוץ הוא כבוד למונדיאל הראשון של 1930. אם מעמדה של אורוגוואי ברור, היא אירחה את המונדיאל הראשון וגם זכתה בו ואפשר היה להכיל משחק פתיחה בסנטינריו, המשחק והכרטיס החופשי לארגנטינה ופרגוואי הם פשוט שוחד. אלחנדרו דומינגס - הנשיא הפרגוואי של ההתאחדות הדרום אמריקאית הוא בעל ברית חשוב של אינפטינו וב-2024 זה מספיק כדי לעלות למשחקים בהם השתתפה לאחרונה ב-2010.
וכך ג׳אני אינפנטינו, מי שהוצג לנו כמנהל שוויצרי אפור שבא לנקות את השחיתות שאחרי ספ בלאטר, הפך לשליט אבסולוטי. כמו הקיסר המטורף קליגולה, שעלה לשלטון בציפייה שינקה את רומא משחיתות עידן טיבריוס, הוא לקח את השחיתות לרמות שאי אפשר היה לדמיין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו