נמאס לשחקנים, נמאס לאוהדים: מעולם פגרת הנבחרות לא הייתה שנואה כל כך

במהלך ההתכנסות של ספרד - אלופת אירופה - למשחק ליגת האומות מול דנמרק, הגיעו לביקור שני שחקנים חשובים מהסגל בקיץ האחרון בגרמניה כשהם נעזרים  בקביים – רודרי ממנצ'סטר סיטי ודני קרבחאל מריאל מדריד. השניים, שגמרו את העונה כבר בתחילתה לנוכח פציעות קשות שספגו, קיבלו אהבה גדולה מהחברים שלהם ונראו מחויכים, אבל בתוך תוכם כנראה שאפשר היה לחוש לא מעט תסכול, עצב וזעם.

רודרי וקרבחאל ידעו שהעומס הגדול שהונחת על רגליהם בשנה האחרונה הביא אותם לכך שיצטרכו לעבור תהליך שיקום ארוך ומייגע כדי לחזור למגרשים. הפציעות של השניים לא נעימות, אבל נראה שאצל רודרי הפציעה שורפת את הנשמה עוד יותר, כי הגיעה זמן קצר לאחר שהזהיר מהעומס שמוטל על הכדורגלנים, מה שהוביל לאיום של לא מעט מהם על שביתה אפשרית בעתיד.

נראה שאף פגרת נבחרות לא התקבלה במיאוס וזעם מצד האוהדים והכדורגלנים כמו שהתקבלה פגרת הנבחרות הנוכחית. מעטים יחלקו על הקסם והחשיבות של המונדיאל, או על הציפייה של האוהדים לתחרויות כמו היורו וקופה אמריקה, אבל הכדורגל הבינלאומי וחמשת החלונות שלו בכל עונה (ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, מרץ, יוני) החלו להרגיש כמו מכשול גבוה מדי לכולם, בטח על השחקנים עצמם.

תוסיפו לזה את מסעות השיווק בכל קיץ בשנים האחרונות בארצות הברית, באוסטרליה או המזרח הרחוק של לא מעט קבוצות עילית באירופה, את העובדה שליגת האלופות גדלה, את ההחלטה המקוממת של אופ"א לארגן את גביע העולם למועדונים בקיץ הקרוב שיכלול 32 קבוצות, והקיום חסר ההצדקה של ליגת האומות מאז 2018.

תביטו על הרשימה ותבינו עוד יותר למה השחקנים החלו לאבד את הסבלנות שלהם. למה הם מרגישים שהכסף והפוליטיקה חשובים לעסקנים יותר מהם. נכון, לא כל השחקנים משחקים בנבחרות, אבל אם נדמה לכם ששחקן שמתחרה עם רודרי על ההרכב במנצ'סטר סיטי רואה אותו קורס ומאושר מהמצב, תחשבו שוב. כולם מפחדים שהם הבאים בתור.

"מספר המשחקים והדקות במהלך עונה הוא לא תמיד אינדיקציה מדויקת אם מישהו עלול להיפצע, אבל ברור שאם אתה מעמיס יותר מדי, אז זו בעיה", אמר ל"אתלטיק" סטפן סמית', מייסד Kitman Labs, חברת מדעי ספורט וניתוח נתונים המתמחה בפציעות.

"זה לא רק העומס בין משחק אחד לשני והיעדר כמות ימים מספקת למנוחה אלא שרשראות העומס. התקופות שבהן שחקן צריך לשחק ברציפות מספר גבוה של משחקים בחלון קצר, זה הרגע שבו אנחנו רואים שהפציעות באמת גדלות".

גורם נוסף שגורם להידרדרות הרפואית של הכדורגלנים הוא הנסיעות הרבות שהם צריכים לעשות, גם דבר שנובע כמובן מכמות המשחקים. כריסטיאן רומרו בלם טוטנהאם ונבחרת ארגנטינה, עבר 211 שעות של טיסות במרחק של 262,000 ק"מ כדי לייצג את המדינה שלו בעונה שעברה.

אלו שגם מקבלים את פגרת הנבחרות, בטח הנוכחית באנטי גדול הם האוהדים. הם מרגישים שהפגרות הבינלאומיות עוצרות את הליגות שמתחילות לצבור תאוצה והורסות להם את המוטיבציה לראות כדורגל. אם לא מדובר בטורניר גדול וחשוב, מבחינתם אין הצדקה לעצור את הליגות, כשרבים מהם טוענים כי הפתרון הטוב ביותר שצריך לקרות הוא תקופה מצומצמת באמצע העונה או בסיומה שבה יתקיימו כל טורנירי המוקדמות לגביע העולם, אליפות אירופה וכו'.

לאוהד הממוצע למשל באנגליה, שצופה מדי שבוע בליגה הטובה בעולם, אין שום דחף, רצון או חשק לצפות במשחק ליגת האומות, גם אם הוא מפגיש שתי נבחרות מהעילית. השחקנים עצמם שומרים על עצמם, הרמה לא מתעלה לרמה של טורניר גדול וגם אוהד הכדורגל המושבע ביותר, מעדיף לבזבז את הזמן שלו על דברים אחרים.

זכייה במונדיאל, ביורו או בקופה אמריקה מעצבים מורשת של מדינות, של שחקנים שנים קדימה, אבל לא תצליחו לשכנע גם אוהדים של קבוצה שהנבחרת שלה תזכה בליגת האומות, שהם צריכים לצאת בשביל זה לחגוג ברחובות.

מה הלאה? כפי שרודרי הזהיר כבר לפני מספר שבועות, לפני שהוא קרע את הרצועה הצולבת בברך שלו, שלא רחוק היום שבו השחקנים ישבתו, שהם יפעלו כדי לקבל תנאים טובים יותר. שטורנירים חסרי ערך יבוטלו, שתהיה להם מנוחה מספקת, שיהיה להם זמן בחודשי הקיץ לבלות עם המשפחות שלהם ועם ילדיהם, ושהם לא יצטרכו לשחק מעל 70 משחקים בעונה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"יגיע שלב שהשחקנים יצטרכו לקבל החלטות", אומר איאן ברקלו, מאמן צפון אירלנד בין 2020 ל-2022, "המשחק תובעני מאוד עכשיו. יש  סיכון שהעומס יפגע באיכות הכדורגל ויקצר את הקריירות של שחקנים. בסופו של דבר הם יבחרו בעצמם".