בשנים האחרונות ברצלונה הפכה למועדון שקשה מאוד לשחק בו ולהתנהל בתוכו, בטח עבור שחקני רכש. בעידן שבקופת המועדון אין כסף וכל קנייה נבדקת בזכוכית מגדלת, הלחץ שיש על אלה שבאים מבחוץ יכול לרסק אותם, מקצועית ובעיקר נפשית.
מי שחווה את האתגר הזה בשנתיים האחרונות על בשרו הוא ראפיניה. הברזילאי, שהגיע לקטלוניה מלידס בקיץ 2022, התקשה להתאקלם וסבל לא מעט. אלא שנכון לרגע זה הוא השחקן החשוב ביותר של בארסה בתחילת העונה הנפלאה שלה תחת האנזי פליק (ארבעה ניצחונות בארבעה מחזורים).
הקושי של ראפיניה להטביע את חותמו בשנתיים הראשונות בברצלונה נבע מכמה סיבות. המרכזית שבהן הייתה העובדה שבעונת הבכורה שלו בקאמפ נואו צ'אבי, המאמן הקודם, לא האמין בו מספיק והעדיף את עוסמאן דמבלה בהרכב. ראפיניה לא זכה בשום שלב של העונה לרוץ בהרכב באופן קבוע במשך כמה משחקים, והביטחון שלו ירד בצורה דרמטית.
תוסיפו לזה את הפריצה המטאורית של לאמין ימאל בעונה שעברה, ואת הרחשים החוזרים ונשנים בכלי התקשורת על כך שראשי בארסה רוצים למכור אותו - ותקבלו תמונה כוללת לא מזהירה.
"במקצוע כמו כדורגל אסור לוותר", סיפר הברזילאי בראיון לפני כשבועיים על ימיו הקשים בתחילת הדרך במועדון הפאר. "היו לי מספיק סיבות לוותר. זה מקצוע שהורס אותך, היו רגעים שהגעתי הביתה ולא ידעתי אם אקום בבוקר לאימונים שוב. בכיתי הרבה. אני עושה עבודה פסיכולוגית כי הבנתי את החשיבות של זה. אם לא תדאג לעצמך, הכדורגל יהרוס אותך. מאוד קל להיכנס לדיכאון ולוותר על הכל". כן, עד כדי כך מצבו של ראפיניה היה בקרשים.
משחק של דמעות
ההצבה של ראפיניה בטריטוריה שלא מוכרת לו כשחקן כנף שמאלי הוכיחה את עצמה כאיום הגדול ביותר של ברצלונה בהתקפה. הוא נראה חד יותר והפך מעורב הרבה יותר במשחק. לפתע הדברים החלו להתחבר לו בדיוק כמו שחלם כשחתם במועדון. ולא רק מקצועית.
הדמעות של הקיצוני הברזילאי לאחר ההדחה ברבע גמר ליגת האלופות על ידי פריז סן ז'רמן הפכו אותו לפתע לאהוב על הקהל, שתפס אותו לא פעם כשעיר לעזאזל. אוהדי ברצלונה הבינו באותו רגע כמה חשוב לו להצליח במועדון, כמה האופי והעקשנות שלו הם דבר מבורך בעידן הנוכחי שבו בארסה נלחמת בשיניים כדי לחזור לימיה הגדולים.
