היו רגעים נפלאים אתמול בסיום המשחק בין רומניה להולנד. הקהל הרומני הודה ממושכות לשחקנים שהחזירו את הנבחרת לרלוונטיות, גם אם השעה האחרונה ביורו הייתה מלחמת קיום למנוע תבוסה מרגלי ההולנדים.
חשוב לרגע להדגיש מהי ״רלוונטיות״. רומניה עלתה ליורו 2008 ויורו 2016. ״שכחת בכלל שהיינו שם״, אומר לי עיתונאי מהעיר ארד ומוסיף ״בצדק״. לעומת זאת, הנבחרת הנוכחית באה לשחק, אפילו מול הולנד. הייתה יכולה לבחור טקטיקה שלילית להפסד מצומצם ואולי נס-פנדלים, אבל אדי יורדנסקו, נאמן לארצו ומורשת אביו, שיחק כדורגל שאפתני. כרגע תקרת הזכוכית של רומניה היא הולנד. מכאן מתקדמים.
לכן, אין לי ממש מחשבה לשאלה ״איך עולים לטורניר גדול?״. מזל בהגרלה הוא מרכיב הכרחי, השאלה היא איך נבחרת ישראלית תשחק כדורגל רלוונטי לאירופה של שנות השלושים של המאה הזו.
והנה התובנה שלי: אי אפשר להיות רלוונטי אם אין לך שחקני הגנה וקישור דפנסיבי בליגות בכירות. ואם תבדקו את כל שחקני האיכות היחסית שהיו לנו בשנים האחרונות – מנור סולומון, שון וייסמן, תומר חמד, ערן זהבי, מונס דאבור ונוסיף עליהם על החשבון את אוסקר גלוך וענאן חלאילי, כולם בחלק הקדמי של המגרש. וזה נכון כמובן לעבר הרחוק יותר: יוסי בניון, אייל ברקוביץ׳, חיים רביבו ואלי אוחנה.
למה?
אנחנו אוהבים לספר לעצמנו סיפורי מעשיות שהשחקן הישראלי הוא טכני וכשרוני. האמת היא שאין לנו כמות כשרונות מיוחדת. הסיבה שהבלטנו רק שחקנים התקפיים היא שאיש לא חושב להסליל שחקנים עם כשרון אמיתי לתפקידי הגנה. מעדיפים שהשחקן יכריע את הדרבי של חיפה, יבקיע בנבחרות הצעירות מול הבלמים הטובים בשנתון אחד ביריבה, וימצא קבוצה סבירה באירופה.
בליגות בכירות הוא יתחרה מול כל העילית של אירופה, אפריקה ודרום אמריקה ותקרת הזכוכית היא ספסל בקבוצה סבירה. בנבחרת הבוגרת הוא ישחק כבר מול הבלמים הטובים ב-15 שנתונים אצל היריבה. בכל מקרה כוכבי התקפה מתקשים בנבחרות. גם גדולי עולם כמו קיליאן אמבפה והארי קיין מתקשים באליפות הזו. רוברט לבנדובסקי וכריסטיאנו רונאלדו בוודאי. חלוצים צעירים מאד מבטיחים - כמו רסמוס הוילונד או בנג׳מין ששקו - כלום. למה? הגנות חכמות, פיזיות ומאורגנות. של שחקני הגנה מוכשרים מליגות בכירות.
מי הרשימה מהקטנות?
שוויץ היא הנבחרת הקטנה הטובה באליפות. ביום הפתיחה כבש עבורה חלוץ שמשחק בבולגריה, ויש להם כמה שחקני התקפה בליגות האלמוניות של שווייץ ויוון. ההגנה? מנואל אקנג׳י ממנצ׳סטר סיטי, פביאן שר מניוקאסל, ריקרדו רודריגז הנהדר מטורינו ומחפה עליהם גרניט שאקה מלברקוזן. איכות צ׳מפיונס ליג והמחליפים מהבונדסליגה.
אוסטריה? חמישה שחקני בונדסליגה בהגנה, דויד אלאבה מריאל מדריד היה חסר. רומניה ביום בו הפתיעה את אוקראינה? הסגל הדל באליפות מבחינת שווי שוק. ערב רב של שחקנים בסין ומזרח אירופה ומדינות ערב. אבל בהגנה בכל זאת שחקנים מטוטנהאם, פיזה באיטליה וראיו וייקאנו מספרד. סלובקיה שהייתה צריכה להדיח את אנגליה? שחקני התקפה לא מעטים מקבוצות צ׳כיות וסלובקיות שקבוצות ישראליות מסתדרות מולן. ההגנה? שניים באיטליה, שחקן בונדסליגה ומילאן שקריניאר מפ.ס.ז'. איכות אמיתית.
ראיתי את נבחרת ישראל בשלושה משחקי הכרעה כושלים ב-12 החודשים האחרונים וכמה מהקבוצות הישראליות הטובות יותר, ובהחלט ראיתי שחקני התקפה ישראלים שהיו יכולים להשתלב ולתרום בכמה נבחרות ביורו. גלוך וסולומון בהחלט. יש הרבה שחקני התקפה פחות כשרוניים מהם בהרבה נבחרות.
לעומת זאת, בלי לעלוב, אבל האמת: לא ראיתי שחקן הגנה ישראלי אחד שאפשר היה להעלות בלב שקט למגרש ל-10 דקות ביורו הזה. הבעיה הפיזית גדולה. הבעיה הטכנית עצומה. ההבנה הטקטית של התפקידים הללו בכדורגל אירופי - קטסטרופה. תמיד מלחמת קיום שמסתיימת בטעות טרגית של קורבן תורן.
שוב, זו לא איזו ״תכונה״ של השחקן הישראלי, אלא סתם ניהול לקוי של מאגר הכשרונות. אם ז׳ואאו קנסלו היה ישראלי, הוא היה היום קיצוני באלקמאר. אם אולקסנדר זינצ׳נקו היה נולד בישראל הוא היה היום הפליימייקר הנהדר של טרבזונספור. בהחלט היו מפתחים את הכשרון ההתקפי שלהם, לא היה עולה על דעתו של מישהו לפתח מהם עילוי הגנתי.
סתם דוגמא: חלאילי. שחקן נהדר, צופה לו קריירה יפה, הלוואי בפרמייר ליג ומאמין שלפחות בבונדסליגה. אבל הוא לא הולך להיות אחד הכוכבים הגדולים של הכדורגל האירופאי. הכדורגל הישראלי לא במצב לפתח כאלו. עם 1.83 מ׳ ויכולת טכנית כמו שלו? יכול היה להיות מגן ברמות הגבוהות באמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו