"לא מפחדים מכלום": על הלילה בו גאורגיה הפסיקה להיות נבחרת חמודה

בשבוע שעבר, לפני המשחק הראשון שלהם אי פעם ביורו מול טורקיה בדורטמונד, פגשתי אלפי גאורגים מרוגשים שבכו רק מעצם המחשבה שהם הולכים לשמוע את המנון המדינה שלהם בבמה המרכזית של אירופה. הם עשו פסטיבל ענק באחד הפארקים בעיר הנמל, התוצאה במשחק עצמו הייתה באותו בוקר שולית עבורם, משהו שהם לא באמת הסתירו, ואכן אותו ערב נגמר עבורם בהפסד למרות שהיו יכולים להשיג ממנו הרבה יותר.

בסיום המשחק, הם כבר דיברו אחרת והייתה אמונה בקרבם שהשלישייה שחטפו היא תוצאה של התרגשות, יום אדיר של טורקיה וגם לא מעט חוסר מזל. במשחק השני הם סיימו בתיקו מול צ'כיה כשבתוספת הזמן החטיאו הזדמנות אדירה לנצח. אתמול (רביעי) הגיע המשחק מול פורטוגל, שעלתה עם הרכב חסר, אבל לא כזה שיגרום לגאורגים לחשוב שהם לא צריכים לשרוף את הדשא. שלט ענק עליו נכתב "Believe" נתלה ביציע והשחקנים עלו כאילו הם התכסו איתו בלילה.

כבר בדקה השנייה המלך של המדינה הקטנה – חביצ'ה קוורצחליה - כבש שער שכמעט ומוטט את האצטדיון ופתאום, מהר מאוד התקבלה התחושה שאנחנו בדרך להיסטוריה.

לידי בעמדת העיתונאים ישב עיתונאי גאורגי עם חולצה של קוורצחליה של נאפולי מלאה בחתימות. הוא מצד אחד צריך היה לעבוד ומצד שני הוא לא באמת היה יכול לעשות את זה. הוא היה בשיגעון מוחלט כמו אחרון האוהדים, אלה שישבו בכלל ביציע שמאחורי השער. הוא דיבר לעצמו, כמובן בגאורגית אז לא יכולתי להבין את מה שהוא אומר, אבל הטונציה התאימה להחטאה, איבוד כדור ושער.

בפנדל שנשרק, אותו כבש גאורגס מיקוטאדזה, הוא היה בטוח שהשופט לא יסמן על הנקודה הלבנה. כשהסימון המיוחל הגיע הוא היה קרוב לבקש דפיברילטור. בשריקת הסיום ראיתי שהוא רוצה לשתף מישהו במה שעובר עליו וחיבקתי אותו. הצצתי בתג השם שלו וראיתי שקוראים לו מאמוטה קוורצחליה. שאלתי אם יש קשר בינו לבין הכוכב. "סבא שלי וסבא שלו אחים". העיניים שלי נפקחו, ביקשתי תמונה, והבנתי את כל מה שראיתי במשך 90 דקות. הוא הרבה יותר מעיתונאי. הוא משפחה של גדול שחקני גאורגיה בכל הזמנים כבר בגיל 23.

למסיבת העיתונאים הגיע כמובן המצטיין וקרוב המשפחה של מאמוטה, חביצ'ה. אחרי עונת האליפות עם נאפולי, הוא ויתר חבריו חוו התרסקות גדולה השנה בסריה אה, כך שהרבה סיבות לחייך לא היו לו. מול העיתונאים הוא היה מבויש, אבל הרשה לעצמו לשחרר חיוך מרוגש. "אני פה, אבל הניצחון הוא ניצחון באמת של כל הקבוצה, עלינו כדי לנצח והפוקוס שלנו כבר על המשחק מול ספרד בשמינית הגמר".

קוורצחליה סיפר כי לפני המשחק ניגש אליו כריסטיאנו רונאלדו, דיבר איתו ואיחל לו בהצלחה. הוא עם גישה שהוא עדיין קטן ליד הפנומן, שמח מזה ואמר שכשמישהו שהיה בשבילו השראה נותן לו מילים חמות, זה עולם ומלואו בשבילו. לא רחוק היום ובגאורגיה זה כנראה כבר קורה, שהוא בעצמו יהיה השראה לאלפים, כנראה גם מיליונים.

שוחחתי לאחר מכן עם לבאן, בחור בן 39 מטביליסי. "זה היום המאושר בחיי, של כל העם שלנו, אנשים עכשיו בגאורגיה יחגגו כל הלילה". כששאלתי אם הוא חושש מספרד הוא גיחך. "אני לא מפחד מכלום. מפה כל מה שנעשה יהיה בונוס ועוד סיבה לחגוג".

עד אמש דעת הקהל התייחסה לגאורגיה כנבחרת חמודה, אבל אתמול אירופה הבינה שהיא לא חמודה בכלל. היא קשוחה, היא לוחמת, ויותר מהכל היא גם איכותית. היא באה לשחק כדורגל. גיורגי ממרדוושילי שוער ששווה הרבה יותר מוולנסיה (עם כל הכבוד לעטלפים), גיורגי קוצ'ורשווילי, הקשר האחורי בן ה-25 ששייך ללבאנטה הספרדית, הוא תאווה לעיניים וגם שווה שדרוג משמעותי. מיקוטאדזה, אחרי כישלון באייאקס, חזר למץ הצרפתית במדיה פרח ואולי אם היה מחכה, היה יכול להשיג חוזה במקום יוקרתי יותר.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

בכללי, גאורגיה עולה לכל משחק עם אינטנסביות אדירה. ספרד אולי סיימה את שלב הבתים במאזן מושלם, אבל אם היא תקל ראש, פורטוגל לא תהיה היחידה שתחטוף מהחבורה של ווילי סניול.