על הנייר, המשחק בין סלובקיה לאוקראינה היום (שישי) היה אמור להיות מהמשחקים הפחות מעניינים בשלב הבתים של יורו 2024, אבל הדינמיקה של טורנירים כאלה משתנה מהר מאוד ולפתע, המשחק הזה הפך לקריטי עבור שתי הנבחרות. אוקראינה, בגלל שחטפה שלישייה מרומניה והסלובקים יודעים שגם תיקו יקדם אותם לעבר שמינית הגמר לאור ניצחונם המפתיע על בלגיה.
האוקראינים, כמובן, הם הסיפור הגדול ביורו הזה, בטח כשהמלחמה שלהם עם רוסיה נמשכת. פגשתי מחוץ לדיסלדורף ארנה את ויטלי בן ה-45 שנמצא פה עם בנו ואחיו. הם עברו כולם ללונדון אחרי המלחמה והוא גם לפני כן הספיק לגור תקופה בספרד, כך שהאנגלית שלו נהדרת. הוא לובש חולצה של ארסנל, אותה הוא אוהד, עם הדפס של אולכסנדר זינצ'נקו ועטוף בדגל ענק של אוקראינה.
מבחינה מקצועית הוא כמובן היה בהלם מההפסד לרומנים. לטענתו זה בגלל ששחקני אוקראינה כל כך רוצים לשמח את העם, שהדבר מוביל ללחץ רע. "על הנייר יש לנו את אחת הנבחרות הטובות בטורניר, אבל יש לשחקנים הרבה על הראש".
מבינים משיחה של כמה דקות שוויטלי בחור קשוח, אבל כשבחורה שמתנדבת מטעם גרמניה צובעת לו את הפנים בצבעי אוקראינה, הוא מתרכך והבן שלו צוחק עליו מהצד. שאלתי אותו אם קשה לו להיות פה בזמן שהמדינה שלנו עדיין במלחמה והוא אמר שכן. "זה קשה מאוד, אבל בזמן שאחים שלי נלחמים שם על המדינה, אני נלחם פה על הכבוד שלנו ביורו כדי שידעו מי זו אוקראינה. אני לא יכול להילחם, אז ככה אני מייצג את המדינה שלי". כמו כן, האוקראינים לא שוכחים לקלל את רוסיה ו-ולדימיר פוטין.
ומה עם הסלובקים? הם אולי הנבחרת הכי פחות מסוקרת פה בתחרות, אבל זה כיף גדול לפגוש עמים שהסיכוי שלך לפגוש אותם לעיתים קרובות רחוקה. פגשתי בחור מברטיסלבה שאמר לי שאם אני חייב לסמן מישהו שיהיה היורש של מארק האמשיק, הוא מצביע על לאו סאוור מפיינורד. בחור בן 18 שנבחר לשחקן הצעיר של השנה בסלובקיה.
תומאס, בן 44, פה עם אחיו למחצה ואחיין שלו ואותו אני שואל אם מפריע לו שלא יודעים הרבה על המדינה שלו. "לא יודעים עלינו הרבה כי אנחנו המדינה הכי פחות מתויירת אולי מבין מדינות פירוק צ'כוסלובקיה. אנשים מתלבלבים בינינו לבין סלובניה בגלל השם. אולי אם נגיע לרבע הגמר כבר לא יתבלבלו".
