ג'אנלואיג'י בופון הוא הילד שצעק זאב זאב של הכדורגל העולמי. עוד ב־2017 הוא טען ש־99.9% שיפרוש מכדורגל בסיום העונה, אלא אם כן יצליח לזכות בליגת האלופות עם יובנטוס.
הוא לא זכה, ולא פרש. במקום, הוא עבר לפ.ס.ז', כי איך אפשר לוותר על ההזדמנות לשחק עם ניימאר וקיליאן אמבפה? אז ב־2021, שוב ביובנטוס, הוא הכריז פעם נוספת שזהו, נגמר. שזאת התחנה האחרונה. "מקסימום מקסימום עוד שנה, אבל יכול מאוד להיות שאני אפסיק גם עוד ארבעה חודשים".
הוא לא הפסיק אחרי ארבעה ולא אחרי שנה, וזאת לא היתה התחנה האחרונה. היום (רביעי) , כשהוא שוב בפארמה – הקבוצה שבה הכל התחיל – הודיע השוער בן ה־45 סופית ורשמית שהוא תולה את ככפות הזהב. קשה להאמין, אבל זה באמת קרה.
סרטון הפרישה שהעלה לרשתות החברתיות מצליח לארוז את הסיפור של בופון בצורה מדויקת. במשך 60 שניות רצים על המסך תמונות וקטעי וידאו שנראים כאילו נלקחו מההיסטוריה השלמה של הכדורגל, מהעבר הרחוק ומהווה המודרני.
הנה הוא בפארמה בשנת 1995, שנה שבה אי אפשר היה לחפש את שמו בגוגל כי מנוע החיפוש עוד לא היה קיים, לפתע הוא עם חוגג עם ניימאר. כמה שניות אחר כך הוא כבר אלוף עולם עם איטליה ב־2006. בהמשך הוא מתחבק עם פירלו ועם דל פיירו, עם בונוצ'י, קייליני וברצאלי, עם רונאלדיניו ומסי ורונאלדו, והוא הודף כדורים. המון כדורים.
הוא הודף כשוער פארמה ויובנטוס, הודף כשוער נבחרת איטליה, עוצר את זידאן בגמר המונדיאל בדקה ה־104. איזה זינוק היסטורי. לכל אורך הסרטון הזה מופיע בופון כסופרמן, כי זה מה שהוא – איש לכאורה רגיל עם כוחות מיוחדים. ועדיין, תמונת הסיום היא שלו כילד. מזנק על כדור בגינה, עם רגליים יחפות ותשוקה אדירה. "תודה רבה לכולם" כתב שם; "אתם נתתם הכל, אני נתתי הכל, עשינו את זה ביחד".
That's all folks!
— Gianluigi Buffon (@gianluigibuffon) August 2, 2023
You gave me everything.
I gave you everything.
We did it together. pic.twitter.com/bGvIDsoFsG
הישגים לצד ערכים
עם כל הכבוד לאחרים, בופון עשה את זה בכוחות עצמו. הוא תפס את מקומו בין הקורות של פארמה בימים שעוד היתה קבוצה גדולה והוא נער קטן, ואז עבר ליובנטוס שאיתה זכה בעשר אליפויות, חמישה גביעים ועליית ליגה שהייתה שווה יותר מכל דבר אחר.
בפ.ס.ז' שיחק רק עונה אחת, זה לא היה בשבילו, ואז חזר לאיטליה לסגור שני מעגלים. זה ביובנטוס, וזה בפארמה. עם נבחרת איטליה זכה במונדיאל ב־2006 והגיע לגמר היורו ב־2012, עד שנפרד מהמדים הלאומיים אחרי הכישלון במוקדמות המונדיאל ב־2018.
בופון הוא השחקן בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר בסרייה א' (648 משחקים), השוער עם רצף האי ספיגה הארוך ביותר (974 דקות) ובעל מספר האליפויות הגבוה ביותר בסרייה א' (10). למשך שנים רבות הוא היה השוער היקר בעולם, עד שהגיעו אליסון וקפה והורידו אותו מהפסגה.
בופון השיג המון, אבל לא ההישגים הם שמייצגים אותו. במקרה של השוער בן ה־45 אלה הערכים. הנאמנות, האהבה למשחק, התשוקה והרצינות. במהלך השנים הוא סיפק את התשובות הבנאליות לשאלה איך הוא מצליח להישאר כשיר בגיל הזה – תזונה נכונה, מנוחה, גנים טובים ומזל בהימנעות מפציעות – אבל נדמה שבמקרה שלו יש הרבה מעבר. לא רק יכולת לקרוא משחק, כוח מנטלי וניסיון חיים, בופון תמיד שאף ללמוד ולהשתפר. גם כשהיה בן 36 ו־37 הוא תמיד חיפש את האתגר הבא ואת פרט המידע הבא.
בקלות הוא יכול היה לנווט את הקריירה למחזות הנוחים של הכסף הגדול – אבל במקום לקח בגיל 43 את הכישרון שלו וחזר לפארמה, הקבוצה שבה החל את הקריירה והתדרדרה לליגה השנייה. בתקופה שבה הכדורגל עובר מתיחת פנים קוסמטית, טוב להיזכר שיש גם כאלה שהלכו אחרי הלב.
