הפרידה של דויד דה חאה ממנצ'סטר יונייטד אחרי 12 עונות התנהלה בדיוק כמו כל פרידה בעידן הרשתות החברתיות. השוער הספרדי בישר עליה בפוסט שבו כתב "הגיע הרגע הנכון לקחת על עצמי אתגר חדש", ו"היה לי חשוב לפרסם את הודעת הפרידה הזאת לכל אוהדי המועדון".
במקביל, העמוד הרשמי של המועדון הכין הודעה מכובדת שכותרתה "פרידה מאגדה", ואז הגיע תורם של השחקנים ושל המאמן אריק טן האח לומר את מילות הפרידה שלהם. "זה דורש איכות ואופי לעשות את הדברים שהוא עשה במנצ'סטר יונייטד", אמר המאמן ההולנדי. "מגיעה לך פרידה בתוך אצטדיון מלא באוהדים שמריעים לך על הזיכרונות היפים שהשארת להם", הוסיף ברונו פרננדס.
בעמודי האינטרנט היא נראתה ויצרה הרגשה של פרידה נעימה ורגילה, אבל ההיסטוריה לימדה שאין הרבה פרידות כאלה. כמו שלכריסטיאנו רונאלדו, דייויד בקהאם ורוד ואן ניסטלרוי נותרו משקעים כשעזבו את האולד טראפורד, כך גם עם דה חאה. במקרה שלו, העניין הוא מקצועי אך גם כלכלי. טן האח מעוניין בשוער עם סט יכולות אחר - למשל אנדרה אונאנה מאינטר שאותו הוא מכיר מאייאקס - וכדי להביא אותו וחלוץ מרכזי חדש צריך להיפטר משחקנים עם משכורות גבוהות. דה חאה הרוויח יפה, אז החוזה שלו לא חודש, ובמקום זה הוצע לו חוזה בשכר נמוך בהרבה. הזמן עבר, הצדדים לא הגיעו להבנות, אופציית מכירה ירדה מהפרד, הצדדים נפרדו.
ככה, לפי הדיווחים, הסתיימו 12 עונות שבהן השוער הספרדי עמד בין הקורות של מנצ'סטר יונייטד. 12 עונות שבהן רשם 545 הופעות, שמר על שער נקי 190 פעמים, זכה בשמונה תארים קבוצתיים ובמספר רב של תארים אישיים. דה חאה הוא גם השריד האחרון לאליפות האחרונה תחת אלכס פרגוסון ב־2012/13, כך שאפשר להבין את הכותרות המבשרות על "סוף עידן".
מבחינת יונייטד, אפשר לומר שעכשיו היא רשמית התנערה מהקבוצה האחרונה שהצליחה לזכות בתואר הגדול לפני 11 שנים. פיל ג'ונס הודיע על סיום דרכו באמצע חודש מאי, וביחד עם העזיבה של דה חאה נותר ביונייטד דף חלק. במידה רבה, זאת היתה אחת המטרות הגדולות של אריק טן האח - לבנות קבוצה חדשה שתתאים לשיטת המשחק ולרעיונות שלו.
דעך בישורת האחרונה
ודה חאה, על אף היותו שוער אדיר שסיים את העונה האחרונה עם תואר "כפפות הזהב" על שמירת המספר הגבוה ביותר של שערים נקיים (19), לא מתאים לתוכניות של המאמן ההולנדי. בכתבה שפורסמה בשבוע שעבר ב־"The Athletic" מספרים אנשי המועדון על הניסיונות של דה חאה להתאים את עצמו לדרישות של טן האח, דבר שהתברר כלא אפשרי.
השוער הספרדי הוא לא שוער של סיכונים ומשחק רגל משובח, ולכן המאמן ההולנדי מעוניין להחליף אותו באנדרה אונאנה. נוסף על כך, אקורד הסיום של דה חאה לעונה הזאת היה מרכזי בהחלטה. טעויות קשות במשחקים החשובים מול סביליה בחצי גמר הליגה האירופית, מול מנצ'סטר סיטי בגמר הגביע ומול ווסטהאם במחזורי הסיום של הליגה, פגעו במניות של הספרדי וחיזקו את הטענה שצריך ואפשר להיפרד ממנו. עובדה, זה קרה.
הפערים האלה הם הזיכרון הטרי ביותר שהשאיר דה חאה ביונייטד. שוער מצוין ששמר על שער נקי יותר מכל אחד אחר בעונה החולפת, אך גם כזה שבמידה רבה עלה לקבוצה בתארים ובהצלחות. למעשה, זה פחות או יותר הסיפור שלו ב־12 העונות האלה. מבחינת מספרי הופעות, הדיפות ושערים נקיים, הוא נמצא בצמרת שוערי הקבוצה בכל הזמנים ובצמרת שוערי הפרמייר ליג, אבל מבחינת תארים הוא לא מתקרב למורשת שהשאירו למשל פטר שמייכל ואדווין ואן דר סאר.
דה חאה, בעל כורחו, הוא הסמל של השנים הקשות שאחרי סר אלכס פרגוסון. הוא האיש שתמיד היה שם, זה שלא הצליח למנוע מפלות. ועדיין, דה חאה חייב להיזכר כאגדת מועדון. מאז שהגיע ב־2011 מאתלטיקו מדריד, השוער הספרדי עבר עם יונייטד עליות וירידות, מאמנים ובלמים, הצלחות וכישלונות. בהודעת העזיבה שלו ניכר שהוא יתגעגע ליונייטד, וסביר להניח שהיא תתגעגע אליו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
