מהרגע שנשלפו כדורי ההגרלה ב־11 באפריל, היה ברור שכולם מחכים לתרחיש אחד, למעשה לגמר הכפול שייערך בחצי הגמר. קבוצת הליגה הטובה מכולן שמשחקת בליגה הטובה בעולם פוגשת את האלופה המכהנת, מלכת ליגת האלופות, שהניפה את הגביע עם האוזניים הגדולות יותר מכל אחת אחרת.
המפגש המסעיר הזה בין ריאל מדריד למנצ'סטר סיטי הוא גם קרב ענקי בין שני מאמני־על, שונים מאוד בדרכם, שהיו גם שחקנים סופר־אינטליגנטיים, בתפקידים דומים. קרלו אנצ'לוטי מול פפ גווארדיולה.
שמונה מפגשי עבר היו בין השניים, והמאזן הפנימי - 3:5 לפפ - משקר. המפגש הראשון היה בחצי גמר ליגת האלופות בעונת 2013/2014, אז פפ הגיע כפייבוריט עם באיירן מינכן והוכה שוק על ירך על ידי ריאל ואנצ'לוטי במינכן 4:0.
ארבעה ניצחונות של פפ הגיעו כשאנצ'לוטי אימן את אברטון, ואלה לא באמת היו כוחות, והניצחון החמישי הגיע בעונה שעברה, באיתיחאד, אבל הוא לא הספיק לגומלין בברנבאו, שם סיטי ופפ ספגו שני שערים אחרי הדקה ה־89 והודחו בהארכה.
אפשר גם אחרת
אז למה כל כך קשה לפפ עם אנצ'לוטי בליגת האלופות והאם זה יהיה שונה הפעם? אתחיל דווקא בתשובה לחלק השני של השאלה. כן, הפעם לדעתי זה יהיה שונה, ולא רק בגלל העובדה שהמשחק השני יהיה באיתיחאד (בניגוד לשני המפגשים הקודמים), אלא בעיקר כי נראה שפפ עושה דברים מעט אחרת.
מאמן סיטי הוא גאון, אובססיבי לכדורגל, ששינה את המשחק וגרם לכל המאמנים סביבו להשתפר ולהשתדרג כדי להתמודד איתו או לנסות לחקות אותו. לפפ היתה אובססיה למשחק מסירות, להחזקת כדור ולשליטה בקצב עוד מימיו בברצלונה, ועל הדרך הוא שינה את תפקיד המגן (עם דני אלבס), עיקר את תפקיד החלוץ והמציא את החלוץ המדומה. בבאיירן הוא גם החל להשתמש ברוטציות רחבות (173 שינויים בהרכב ב־50 משחקים), ושם הפך את המגן הטוב בעולם דאז (פיליפ לאם) לקשר אחורי נפלא.
אבל פפ הוא אחד שמסיק מסקנות ומשנה, גם אם זה לוקח זמן. העונה, לסיטי כבר אין בעיה לוותר על הכדור, ומתחילת העונה יש לה את החלוץ האולטימטיבי. אבל השינוי הגדול ביותר הוא העובדה שפפ צמצם את הרוטציה ורץ עם הרכב די ברור במשחקי ליגת האלופות, ועל הדרך הוא המציא תפקיד חדש - בלם מדומה, שמגולם בצורה מושלמת על ידי ג'ון סטונס.
לא נשאר מאחור
מנגד, אנצ'לוטי בן ה־63 ממשיך לזכות בתארים והוא יגיע למשחק הערב שלושה ימים אחרי שהניף את הגביע הספרדי. אנצ'לוטי הוא מאמן של שחקנים, לא מתחכם, לא פורץ דרך, אבל יודע להתאים את עצמו לתקופה וזה ממש לא טריוויאלי.
הכדורגל עבר שינויים רבים בעשור האחרון, ואנצ'לוטי, שהחל לאמן באמצע שנות ה־90, הניף את גביע האלופות הראשון שלו לפני 20 שנה בדיוק (והאחרון אחרי 19 שנה בעונה שעברה - מדהים) וידע בגאונות לא להישאר מאחור. הוא מנהל בצורה מושלמת את הסגל של ריאל, קשוב לכוכבים, יודע לדחוף אותם לקצה ומפיק מהם עונות שיא בקריירה (כריסטיאנו רונאלדו בשיאו, קארים בנזמה בעונה שעברה).
לרוב נבקש שמפגש בין שתי הקבוצות הטובות ביותר יהיה בגמר, בשביל הדרמה, אבל אני דווקא חושב שזכינו - בעוד משחק ענק, בדרמה מתמשכת, במינימום של 180 דקות עם השחקנים והמאמנים הטובים מכולם. וגם אני זכיתי, כי השורות האלה נכתבות במדריד, לשם הגעתי לראות מקרוב את אחד ממשחקי הקבוצות הגדולים ביותר שאפשר לבקש. אז באמת אי אפשר לבקש יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו