בדת שבה המסירה קדושה, צריך גם לדעת לבעוט: על ההדחה של ספרד מהמונדיאל

כשנבחרתם מגיעה לפנדלים, הספרדים יודעים שהם לא תרגמו את השליטה שלהם במגרש לשערים ובעיקר חוששים שלא יעמדו במבחן של קור רוח, דיוק ואופי. זה בדיוק מה שקרה במונדיאל של מקסיקו 1986, קוריאה 2002, רוסיה 2018 ועכשיו בקטאר. מדובר באכזבה הראשונה של דור החדש שלובש את מדי ה"לה רוחה".

הספרדים הודחו בפנדלים לא רק בגלל השוער בונו המצוין, אלא כי אפילו לפני שהתקרבו לנקודה הלבנה הם הפסידו מבחינה פסיכולוגית. המרוקאים התנהגו כאילו לא יקרה אסון הם ילכו הביתה בזמן שהספרדים ראו בפרצוף של בונו את הכותרות באותיות גדולות עם המילה כישלון בתקשורת.

אבל הבעיה זה לא רק להחטיא את שלושת הפנדלים הראשונים, אלא לא לעשות אפילו שער אחד אחרי החזקת כדור כמעט מוחלטת ויותר מ- 1000 מסירות מול קבוצה שעם כל ההערכה שהיא ראויה לה, היא מוגבלת ושיחקה עם התכנית המוכרת של הגנה חזקה ומתפרצות, כשהפנדלים זה ממש לא עונש עבורה. אפשר לעשות הרבה ניתוחים אבל ספרד עוזבת את קטאר בעיקר כי שיחקה רע, אין לה עדיין שום שחקן טופ שעושה את ההבדל והמנהיג שלה לא נמצא בדשא אלא בספסל.

ואם מדברים על המאמן אז אין ספק שהעתיד של ספרד תלוי בהחלטה של לואיס אנריקה. בימים הקרובים צפוי להודיע אם הוא לא מחדש את החוזה כפי שהתכוון לפני המונדיאל, או שהוא ממשיך למרות הכל. ולמרות הכל זו הביקורת שקיבל היום. כצפוי, הרבה מהמבקרים מתלוננים על הזימון של כמה שחקנים שלא משחקים בקבוצתם ואי הזימון של אלה שכן מצליחים עם כישרון כמו סרחיו קנאלס ויאגו אספס, השימוש הכמעט יומי בטוויטר, שקירב אליו את האוהדים ברשת אבל הרחיק עוד יותר עיתונאים, בעיקר כאלה ממדריד.

מעבר לדיון הלגיטימי על המאמן יש משהו יותר עמוק כי הנבחרת לא מגיעה לרבע גמר מאז מונדיאל 2010 שהכתיר אותה בפעם הראשונה כאלופת עולם. מאז היא הצליחה לנצח שלושה משחקים נגד "מעצמות" כמו אוסטרליה, איראן וקוסטה ריקה. אם ב- 2014 ו-2018 דובר כחצי תירוץ על סוף דור הזהב עכשיו מדובר על התחלה של דור החדש של פדרי וגאבי .

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

זאת אולי הנקודה החיובית היחידה של קבוצה שבארבעה משחקים ניצחה רק באחד. בחושך, כל אור מבורך ואסור להתבלבל  - לכדורגל הספרדי יש הרבה אורות. רק צריך להמשיך עם הסגנון האופייני אבל לדעת שלבעוט לשער זה לא חטא אלא מצווה בדת שבה המסירה היא קדושה. כדי לחזור להיות אלופת עולם, ספרד צריכה להיות לא רק אלופת המסירות הבלתי מעורערת.