בפרלמנט בגאנה ובטלוויזיה ההולנדית התפתח בשבוע שעבר דיון: שני דוברים, אחד פוליטיקאי ואחד שחקן עבר, רצו לתאר את חולשתו של אדם אחר, ושניהם בחרו באותה הדוגמה בדיוק.
"הוא כמו הארי מגווייר, שפעם היה בלם מעולה והיום מחלק שערים ליריבות", אמר חבר הפרלמנט איסק אודנגו כשניסה לתאר את הדעיכה במעמדו של סגן הנשיא. "הוא מגווייר הגרמני", אמר רפאל ואן דר וארט על הבלם הגרמני ניקלאס זולה, שלא היה במיטבו במשחקי הנבחרת.
בכל פינה בגלובוס, הבלם הפך לשם גנאי. דעות קדומות קשה לשנות, וזו שאיתה הגיע לקטאר היתה יציבה כסלע. בעיני רבים, שחקנה של מנצ'סטר יונייטד הפך לפצצה מתקתקת, לזה שעל כל שתי פעולות טובות יחזיר אחת רעה. תג המחיר האסטרונומי ששולם עליו כבר מזמן נראה מופרך, והעונה אפילו איבד את מקומו בהרכב. למונדיאל הוא הגיע עם 280 דקות משחק בפרמייר ליג, ומעטים חשבו שהוא ראוי לפתוח בהרכב הנבחרת.
הוא מוגדר גמלוני, איטי, מפוזר, מבולבל. זה הגיע למצב שבו לפני משחק הפתיחה של אנגליה מול איראן, פורסמה באחד האתרים הגדולים בבריטניה כתבה המסבירה למה אסור שיפתח ב־11. "אין לי שום דבר אישי נגדו, אבל אני חושב שלא צריך היה לקחת אותו לטורניר הזה בכלל", אמר הפרשן כריס סאטון, "בסוף הוא בהרכב, אז אני מניח שישחקו עליו". הוא אכן פתח, ואפילו בישל שער בניצחון 2:6.
האחראי לכך הוא גארת סאות'גייט. אם זה היה קזינו, אז הבלם האנגלי הוא האול־אין של המאמן הלאומי; הוא ההימור הכי גדול, הכי מסוכן, וזה שיכריע את עתיד הטורניר מבחינת הנבחרת ואת עתידו של המאמן. "אני מודע והולך עם זה", אמר סאות'גייט לפני היציאה לקטאר, "אני חייב להאמין בשיקול הדעת שלי, ואני חושב שהוא מאוד חשוב עבורנו". המאמן האנגלי הלך כאן נגד הזרם.
מאז מונה לתפקיד הוא קיבל לא מעט החלטות קשות, ובהן סיום דרכו של וויין רוני, ויתור על ג'ק ווילשייר והבחירה בג'ורדן פיקפורד לשוער הראשון, ומגווייר הוא בחירה קשה נוספת שקיבל בלב שלם.
על אף הדעיכה ביכולת, הירידה בביטחון העצמי והלחץ העצום שאיתו יצטרך הבלם להתמודד, סאות'גייט לא חזר בו.
כמאמן הדוגל בשיטת משחק מסוימת, שמתבססת בין היתר על מצבים נייחים, הוא רואה בו דמות חיובית והכרחית. זאת נאמנות שנבנתה לאורך השנים.
בינתיים, המאמן פגע בול. השחקן היה מצוין בשלושת משחקי הנבחרת בשלב הבתים, מונע התקפות של היריבות ומתחיל כאלו של אנגליה.
"הוא ענה לכולם מהמשחק הראשון", אמר חברו להגנה ג'ון סטונס, "שאלו אותי עליו הרבה, ואני חושב שמגיע לו קרדיט עצום על מה שהוא עושה כאן".
בעוד בגאנה ובהולנד עדיין משתמשים בו בתור דוגמה לגנאי, באנגליה הדעה הקדומה כלפיו מתחילה להשתנות. אוהדים ופרשנים רבים חולקים לו מחמאות, מודים שהוא מבצע את תפקידו בנבחרת בצורה טובה.
כרגע, ההימור המחושב של סאות'גייט מתגלה כמוצלח, ויהיה מעניין לראות אם אפשר להיכנס לקזינו ולצאת ממנו עם גביע העולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו