יריבות בין ברזיל לארגנטינה היא אחת המערכות העתיקות, הידועות והחמות ביותר בספורט העולמי.
בשבוע הראשון של המשחקים האולימפיים בריו - נזכיר, הראשונים אי פעם הנערכים על אדמת דרום אמריקה - היריבות הזו רק עלתה מדרגה, עד כדי כך שלא מעט כלי תקשורת כאן כבר מגדירים את "מלחמת ברזיל־ארגנטינה" כענף אולימפי נוסף, הפעם בכיכוב האוהדים.
הסממנים להתחממות נראו ונשמעו היטב על ידי כל מי שהגיע לאולמות ולמגרשים שבהם נערכים המשחקים, לא משנה הענף. מצד אחד, הברזילאים שורקים בוז בהמנון הארגנטינאי או בכל פעם שהדגל של השכנה מופיע על גבי מסכי הענק, וגם מעודדים כל מה שזז מול נציג/ה מארגנטינה - מנבחרת הכדורסל הניגרית, דרך נבחרת כדוריד הנשים של שבדיה ועד ג'ודוקא לבנוני.
מנגד, הקהל הארגנטינאי - שלפחות תורם בתצוגות עידוד מלהיבות בכל אירוע שבו הוא נוכח - לא מפספס הזדמנות לשיר שירי גנאי נגד המארחת או פלה, יריבו הגדול של דייגו מראדונה. והשיא - בכל פעם שהברזילאים שרים לכבוד כוכבם הגדול ביותר, הארגנטינאים פוצחים בשאגות בספירה מ־1 עד 7, זכר לתבוסה ההיסטורית שהמארחת ספגה מול גרמניה (7:1) בחצי גמר מונדיאל 2014. על הגמר עצמו הם לא מדברים.
השבוע נקבע שפל חסר תקדים, כשדווקא בטניס - אולי הענף הכי ג'נטלמני ומנומס שיש - הגיע ביזיון בדמות קרב אגרופים ביציע בין ברזילאי לארגנטינאי, שגרם להפסקת המשחק של הארגנטינאי דל פוטרו מול הפורטוגלי סואוזה לשש דקות, עד ששוטרים השתלטו על ה"מתאגרפים" והובילו אותם לחקירה.
לואיס סקולה. קורא לאוהדים הארגנטינים לשמור על איפוק מסוים
"אני נגד שירי הנאצה, בטח כשברזיל כלל לא על המגרש נגדנו, וקורא לאוהדים להתמקד בשירי עידוד שלנו, בלי לשיר נגד אחרים", התייחס השבוע לסוגיה קפטן נבחרת הכדורסל של ארגנטינה, לואיס סקולה.
שלשום, רגע לפני שהעניינים יוצאים משליטה, מזכירי הספורט של המדינות נפגשו והכריזו על פתיחת קמפיין "אנו רק יריבים על המגרש, לא אויבים. חבקו חבר ארגנטינאי וברזילאי".
הנמכת הלהבות יצאה שלשום לדרך כשבתום משחק הרוגבי שביעיות, שחקני הנבחרות הצטלמו מחובקים, ויש גם יוזמה שמחכה לאישור הוועד האולימפי הבינלאומי: שנבחרות הכדורסל יעלו מחר למשחק ביניהן כל אחת עם הדגל של שכנתה, במסר של אחדות.
עד כמה היוזמות יעשו את העבודה וירגיעו את הרוחות? בימים הקרובים נדע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
