ביום המשחקים האחרון בריו לא היה אפשר באמת להתבלבל בשאלה מי היה הכוכב הגדול שלהם. סליחה מייקל פלפס וסליחה סימון ביילס. במזג אוויר שהיה באופן סמלי קצת סגריר, עמדו תיירים וברזילאים בשורה להצטלם ליד הטבעות האולימפיות על רקע החוף המרהיב. אחד לאחד הם ביצעו את מחוות האצטקה, כי יוסיין בולט הוא כבר אולימפי ותפס את מקומו בין האלים.
המנצחת הגדולה ביותר של משחקי ריו היא ארה"ב. בעולם אולימפי שהופך תחרותי יותר ויותר, היא שומרת על כוחה. בתום המשחקים השוותה ארה"ב את 46 מדליות הזהב שבהן זכתה בלונדון 2012, בעוד יריבתה במשחקים האחרונים, סין, בירידה מתמדת. מ־51 מדליות זהב בבייג'ין 2008 ל־38 בלונדון והפעם 26, מקום שלישי מאחורי הבריטים.
הסיבות, לכל ידידיי הקפיטליסטים, נעוצות דווקא במערכת הציבורית ובמדיניות ממשלתית. מי שסוחב את המשלחת האולימפית של ארה"ב הוא ספורט המכללות. דובר רבות בהשקעה בספורט נשים מאז חקיקת Title IX לשוויון בהקצבות ספורט לשני המינים, ובצדק! למרות שזכו בזהב בכדורסל, הספורטאיות האמריקניות מובילות 18:27 (אחת מעורבת) על הגברים במדליות מהצבע הזה.
אבל ההיבט העיקרי הוא עניין התחרות, שמוכר לאנשים בעיקר משיטת המבחנים האכזרית. במסיבת עיתונאים לפתיחת תחרויות האתלטיקה נשאלה קצינת התקשורת האמריקנית לגבי העובדה שקני האריסון, שיאנית העולם הטרייה ב־100 מ' משוכות, נותרה בבית. "אצלנו הספורטאים בוחרים את המשלחת", אמרה והתכוונה לשיטת המבחנים. שלוש רצות אמריקניות נתנו את התשובה המוחצת, כשזכו בכל שלוש המדליות במקצה בריו.
אך התחרות לא רק שם. באחד מימי השחייה ישבה קטינקה הוסו ולפתע פנה אליה עיתונאי מאריזונה סטייט (זה כשלעצמו דבר מעניין - האוניברסיטאות האמריקניות שולחות כתבים למשחקים האולימפיים לסקר את ספורטאי המכללה מכל המשלחות). הוא שאל את הוסו על הימים שבהם התחרתה במחוזה הפסיפיק 10, כשחיינית דרום קליפורניה. הוסו היא משל. האמריקנים מאפשרים לכוכבי העולם להתאמן אצלם לא מתוך טוב לב או מכיוון שהם פראיירים, אלא כי הם רוצים שהספורטאים שלהם יראו את התחרות העולמית כל הזמן.
יציבות יבשתית
הנבחרות האירופיות היו בסך הכל יציבות בריו. גרמניה והולנד השתפרו לעומת לונדון, צרפת נחלשה קצת והנה ההפתעה: אחרי כל מכת ההרחקות רוסיה נפלה רק בשלוש מדליות - מ־22 ל־19. הנפילה הכללית היתה מ־77 ל־56 מדליות, ובאמת אפשר לייחס את הרוב להרחקה הגורפת של נבחרות המשקולות והאתלטיקה. ספרד נשארה על 17 מדליות, אבל עלתה מ־3 ל־7 במניין הזהב.
בסופו של דבר זה לא מפתיע. באירופה אין "תוכניות חירום לקידום הספורט" ואין את הפרויקטים שכל כך חביבים על הספורט הישראלי. יש השקעה קבועה ויציבה דרך מועדונים, תחרויות, תרבות ומסורת, ואם יש שינויים קלים זה פשוט קשור לספורטאי מצליח כזה או אחר. האירופאים גם יודעים מאיפה יבואו המדליות: הגרמנים בונים על חתירה, הצרפתים על ג'ודו וההונגרים קוצרים בקייקים. התמחות היא כמובן הסיפור גם עבור קניה, ג'מייקה ויפן, שחוזרות עם יבול זהב די קבוע.
אבל שתי מדינות אירופיות ראויות לציון מיוחד. בריטניה לא רק עלתה למקום השני (טוב יותר ממשחקי הבית בלונדון), אלא גם למקום הראשון בין הגברים. השיטה הבריטית של השקעה ישירה בפחות ענפים ובהצטיינות ממשיכה להוכיח עצמה. על ירידה קלה באתלטיקה ובאופניים הם חיפו פתאום בעלייה מרשימה מאוד בשחייה ובהתעמלות. מעשר המדינות הגדולות, בריטניה היא המדינה שבה שיעור הזהב בין המדליות (41%) הוא הגבוה ביותר. הם למדו לנצח.
אבל לא צריך להסתכל רק על המדליות אלא גם על איכותן. כשאתה טוב במשחקי כדור, אז מדינה כמו סרביה מעבירה את רוב המשחקים בלכסוס ציפורניים. אבל מדליית ענפי כדור היא קשה ויוקרתית יותר. עם מדליית כסף בכדורסל גברים, זהב בכדורמים גברים, כסף לשחקניות הכדורעף וארד בכדורסל נשים - שבעה מיליון סרבים הם מדינת הנס של ריו.

נבחרת השחייה האמריקאית. ארה"ב, המנצחת הגדולה ביותר של משחקי ריו // צילום: איי.אף.פי
מה צופן העתיד לברזיל?
ניצחון ברזיל בגמר כדורעף הגברים הביא את המדינה המארחת לשבע מדליות זהב לצד שש מכסף ושש מארד. לא מטר הזהב שנפל על כל מדינה מארחת מאז הכישלון הקנדי של 1976, אבל עדיין שיפור השיא הברזילאי הן במדליות זהב והן במדליות בכלל. התחושה האישית שלי היא שהלחץ פגע בכמה נבחרות ברזילאיות שהיו צריכות לזכות לפחות במדליה, כמו בענפי הכדור לנשים, בהתעמלות ובשחייה.
השאלה היא ההשפעה לעתיד. ביום המשחקים הלפני האחרון שוחחנו עם צמד חותרי קאנו מברזיל שזכו במדליית כסף. הם מבהייה שבצפון הרחוק והביאו איתם את האקזוטיות הנפלאה, אחד מהם, אלירון דה סוזה, אפילו שר לעיתונאים את השיר האהוב עליו במהלך מסיבת העיתונאים. ברזיל זכתה לראשונה בשלוש מדליות בענפי הקייקים.
עם זאת, בסופו של דבר חוף קופקבאנה פרוש במגרשי כדורגל וכדורעף - הספורט הלאומי השני במדינה - ובשלושת הימים האחרונים הביאו הגברים הברזילאים את הזהב בכדורגל ובשתי גרסאות הכדורעף. הכל כדי להשאיר לברזילאים טעם טוב מהחורף הלא קל, פוליטית וכלכלית, של 2016.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו