במוקד: בפעם החמישית בקריירה ינסה לאו מסי להשיג את התואר הגדול מכולם. הוא התחיל ב־2006, היה פסע מלהצליח ב־2014, וכעת מגיעה ככל הנראה ההזדמנות האחרונה שלו.
נקודת הפתיחה, לפי הנתונים, מעולם לא היתה מבטיחה יותר. עם המאמן ליונל סקאלוני על הקווים, וכשעל הדשא חבורה של שחקנים שמבינים את תפקידם בכוח, ארגנטינה הורידה מהגב קוף גדול כשהניפה את הקופה אמריקה לראשונה מאז 1993, ולא הפסידה ב־35 משחקיה האחרונים.
מסי עצמו נראה כמי שמצא את הדרך לנתב את כוחותיו האחרונים למשימות הלאומיות, ובשלושת משחקיו האחרונים בתכלת־לבן כבש 9 שערים, שבהם גם חמישייה. כרגיל, כל העיניים יהיו עליו. כרגיל, גם כל הציפיות.
בשוליים: רוברט לבנדובסקי הוכיח העונה שיכולת הכיבוש שלו חורגת מגבולות גרמניה. הוא קורע רשתות גם בספרד במדי ברצלונה, ועכשיו עליו להרחיב את הגבולות של עצמו עוד יותר - ולכבוש בפעם הראשונה גם במונדיאל.
החלוץ הפולני כבש ביורו 2012, 2016 ו־2020, אך בגביע העולמי האחד שבו השתתף (רוסיה 2018) לא מצא את הרשת. בהתחשב בעובדה שבבית, מלבד ארגנטינה של לאו מסי, נמצאת גם מקסיקו, שעברה את שלב הבתים בשבעת הטורנירים האחרונים (ותמיד הודחה בשמינית הגמר) - השערים של לבנדובסקי הכרחיים אם ברצונה של פולין להמשיך להופעה בשלב הנוקאאוט.
בהנחה שאין הפתעות: בהתחשב ביכולת ובתוצאות שלה בשלוש השנים האחרונות, ארגנטינה אמורה להיות אחת משתי העולות לשמינית הגמר, במיוחד כשהמשחק הראשון שלה הוא מול ערב הסעודית, שמסתמנת כחוליה החלשה בבית. המאבק על זהות העולה השנייה צריך להיות בין מקסיקו לפולין, וההיסטוריה מספרת שהמקסיקנים - הפעם עם טאטה מרטינו המנוסה על הקווים - תמיד מוצאים את הדרך לשלב הבא.
משחק המפתח של בית ג', לפחות לפי התחזית המוקדמת, הוא המפגש בין פולין למקסיקו במחזור המשחקים הראשון.
