קרוב למאה שנים היתה נבחרת צ'ילה ההגדרה המושלמת למונח למל"ם - לא מזיקה, לא מועילה. כזו שלא זוכה בתארים, וגם לא מתבזה במשחקים. יותר פרווה מקינוח בחתונה בשרית. אבל כל זה היה נכון עד 2015.
באותו קיץ מנעה ממסי ומארגנטינה את הקופה אמריקה, שנה לאחר מכן עשתה זאת שוב, והערב, אחרי שסילקה מעליה את כריסטיאנו רונאלדו ופורטוגל, תתייצב מול אלופת העולם גרמניה בגמר גביע הקונפדרציות הראשון בתולדותיה. "נעבוד קשה כדי להמשיך להעצים את המציאות העכשווית של הנבחרת הזאת", הבטיח המאמן חואן אנטוניו פיצי.
למציאות העכשווית קוראים בצ'ילה "דור הזהב". תחילתה ב־2007, באליפות העולם עד גיל 20 שנערכה בקנדה, אז אלכסיס סאנצ'ס, ארתורו וידאל, גארי מדל ומאוריסיו איסלה הובילו חבורה מוכשרת עד למקום השלישי. כדי להוציא מהיהלומים הצעירים האלה את המיטב הגיע באותו קיץ מרסלו ביילסה, המאמן הארגנטינאי המוערך וחובב הכדורגל ההתקפי. ביילסה החדיר בצ'ילאנים שיטה, אמונה, גישה, והדבר שלו היו זקוקים יותר מכל - זהות. "תמיד ניסינו לחקות אחרים, והוא הבהיר לנו שאין צורך", ניתח שחקן העבר אליאס פיגרואה.
"אנחנו הכי טובים בעולם"
ביילסה התאים לצ'ילאנים סגנון משחק שתואם את אופיים ואת הנתונים הפיזיים. שלושה בלמים, שני מגינים תוקפים, לחץ גבוה והצטרפות מאסיבית להתקפה. על חסרון הגובה חיפה עם קו הגנה שרחוק מהשער ועם גאוות יחידה יוצאת דופן. "אנחנו יכולים להשיג הכל, אנחנו הכי טובים בעולם", קבע בביטחון ארתורו וידאל השנה, אשתקד ובזו שלפניה. את מה שהתחיל ביילסה, המשיכו כל אחד לפי ראות עיניו המאמנים הבאים: קלאודיו בורגי, חורחה סמפאולי וכעת חואן אנטוניו פיצי. המערך אולי משתנה פה ושם, אבל התוצאות תמיד היסטוריות. מלבד הזכייה בתארים, צ'ילה העפילה לראשונה בתולדותיה לשני גביעי עולם רצופים (2010, 2014), שבשניהם הגיעה לשמינית הגמר. בשנה הבאה ברוסיה, קרוב לוודאי שתהיה בטורניר שלישי ברצף.
הבסיס לכל ההצלחות הללו הוא "דור הזהב". אל כוכבי קנדה 2007 הצטרפו אדוארדו וארגס, קלאודיו בראבו, ז'אן בוסז'ור, גונסאלו חרה, צ'רלס אראנגיס ועוד, שחקנים שבאמתחתם כבר יותר מ־50 הופעות בנבחרת, ואשר חלקם כבר חצו את ה־100. שבעה משמונת המובילים בטבלת ההופעות של כל הזמנים נמצאים היום ברוסיה, ובחצי הגמר מול פורטוגל השחקן הצעיר בהרכב (וארגס) היה בן 27. ב"דור הזהב" לא נוגעים, מנסים לסחוט ממנו את המירב.
יש לכך מחיר, כמובן. בראש ובראשונה העייפות והשחיקה, שבאות לידי ביטוי ביכולת לא מרשימה ברוסיה ובקשיים במוקדמות הגביע העולמי. "המחויבות של השחקנים האלה אדירה. אתם בכלל לא מבינים כמה הם מקריבים למען הסמל", הסביר פיצי לעיתונאים המעטים שמבקרים את החבורה הוותיקה. הרוב הגדול במדינה, שאלפים ממנו נמצאים ברוסיה, לא מעלים בדעתם לבקר את "דור הזהב". כל עוד הוא כאן יש ליהנות ממנו ולנסות לאסוף כמה שיותר תארים על הדרך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
