במוקד: 12 שנים עברו מאז אותה נגיחה מהדהדת של זינדין זידאן לחזהו של מרקו מטראצי - הפעולה האחרונה של זיזו בכדורגל העולמי כשחקן - ונדמה שנבחרת צרפת עדיין מחפשת את עצמה (בשניים מחמשת הטורנירים הגדולים האחרונים - יורו 2008 ומונדיאל 2010 - היא הודחה כבר בשלב הבתים). התחושה הזאת מתחזקת לנוכח העובדה שדידייה דשאן השאיר יותר מחצי מהסגל שהוביל את הטריקולור לגמר אליפות אירופה לפני שנתיים.
הכישרון של הצרפתים הוא אינסופי. על הנייר, הם יכולים להרכיב לפחות שלוש נבחרות ברמה סופר־גבוהה, ואולי זו הבעיה הגדולה שלהם, כי יש הרבה כוכבים (או כאלה שחושבים שהם כוכבים), אבל אין כוכב־על אחד מעל כולם - כזה שייקח את הכדור בזמנים שאחרים בורחים ממנו, כזה ש"ירביץ תורה" בכאלה שקופאים במקום כשהרמה עולה.
מי שאמור לקחת סוף־סוף את מושכות המנהיג הוא פול פוגבה, לשעבר השחקן היקר ביקום וכיום כבר רווי ניסיון (בן 25), שאחרי שנתיים לא קלות בפרמייר ליג ינסה להזכיר מדוע מנצ'סטר יונייטד שילמה עבורו יותר מ־100 מיליון יורו. האם זה יהיה הטורניר שבו הכישרון של צרפת סוף־סוף יתפרץ? התשובות יותר בראש מאשר ברגליים.
בשוליים: פרו היתה לנבחרת ה־32 והאחרונה שמשיגה את הכרטיס לגביע העולמי. אל תופתעו יותר מדי אם היא גם תהיה הראשונה לאבד סיכוי להעפיל לשלב הבא. כך או אחרת, זה לא יקלקל את החגיגה מבחינת ג'פרסון פרפאן ופאולו גררו. מעט מוזר אולי להגדיר שחקנים בעלי קריירה ענפה באירופה כ"בשוליים", אבל זה די מתבקש לנוכח הסיטואציה.
כשהם כבר בשלהי הקריירה (פרפאן בן 33, גררו 34), ואחרי הרבה שנים מוצלחות בהולנד (פרפאן), גרמניה (פרפאן וגררו) ואפילו רוסיה (פרפאן), שני החלוצים מגיעים לפסגת חייהם המקצועיים: הובלת הנבחרת הלאומית בגביע העולמי, לראשונה מאז 1982. הרבה שחקנים גדולים לא זכו להופיע במונדיאל עקב היעדר נבחרת איכותית, אבל העוול הזה כבר לא יתפוס לגבי גררו ופרפאן, בוודאי שני מהפרואנים המוצלחים בכל הזמנים.
בואו נידחף: לכדורגל הישראלי היסטוריה חשובה עם המקביל שלו מאוסטרליה. את ההופעה הראשונה והיחידה עד היום במונדיאל השיגה ישראל לאחר ניצחון 1:2 בהתמודדות כפולה מול האוסטרלים. כ־20 שנה מאוחר יותר, במוקדמות הגביע העולמי באיטליה, טבע יורם ארבל את אחד ממטבעות הלשון המזוהים ביותר עם הספורט הישראלי: "ככה לא בונים חומה", אחרי שצ'ארלי ינקוס כבש מבעיטה חופשית וקבע 1:1 ברמת גן. מאז ועד היום אין קשר בין הנבחרות, ובעוד ישראל ממשיכה לחלום על הופעה שנייה במעמד היוקרתי, אוסטרליה תתמודד ברוסיה במונדיאל הרביעי ברציפות שלה.
תחזית: על הנייר, אחד הבתים היותר קלים עבור המהמרים, שכן צרפת ודנמרק איכותיות הרבה יותר משתי הנבחרות הנוספות בבית, אבל עם דחיפה של כ־40 אלף (זה הצפי) ביציעים ותחושת שליחות (בכל זאת, לא היתה במונדיאל 36 שנה) פרו נראית כמו "סוס שחור" לגיטימי בבית ג'. אוסטרליה? עם ניקיטה רוקאביצה, בלי ניקיטה רוקאביצה - שיהיה לה בהצלחה עם זה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
