פגשתי את רמי ויץ בעמדת השידור לפני המשחק בסנט פטרבורג בין שבדיה לשווייץ בשמינית הגמר. הוא והפרשן מוטי איוניר, יחד עם מפיק השידור שרון עמיר, היו בהכנות וקבענו להיפגש בסיום לדבר על המצב ועל פיטר שמייכל, סליחה, סמייכל. אמרתי לו שכל המדינה מתעסקת בהגיית השמות שלו ולפני ששם את האוזניות עוד הספיק לירות: "שכולם יקפצו לי".
שבדיה ניצחה והתיישבנו בעמדת השידור המיותמת וניסיתי להבין מה עובר על וייץ, סליחה, ויץ. הוא אמר שאם אכתוב בעיתון "וייץ", הוא יהרוג אותי.
אז תסביר מאיפה בא הסיפור עם שמייכל/סמייכל?
"כמו תמיד באירועים הגדולים האלו אני מנצל את ערך המוסף הזה שאני יכול לגשת לשדרים שמשדרים את נבחרותיהם ומקבל מהם עדכונים, חדשות אחרונות על פציעות או סיפורים מעניינים.
הלכתי גם לדנים ושמעתי אותם מדברים על סמייכל. הם דיברו על פטר ועל הבן שלו. שאלתי אם זה לא שמייכל והם ענו - לא, זה סמייכל. דיברתי עם איוניר ואמרתי לו, 'בוא נזרום עם סמייכל'. הבנתי שהדבר הכי מעניין שקרה אחרי המשחק קרה ברשתות החברתיות בארץ.
"התקשרו אלי מהארץ, מגלי צה"ל ומשאר גופי תקשורת לשאול מה העניין. עניתי שיתפסו איזה דני ויבררו איתו איך אומרים. אם לא הייתי הולך לעמדה שלהם, הייתי ממשיך לומר שמייכל. היו שדרים שהיו אומרים שמייכל עם כ"ף רפויה. אין דבר כזה בדנית".
סמייכל. שוער המריבה // צילום: אי-פי-איי
זו לא הפעם הראשונה שאתה ממציא מחדש הגייה של שחקנים?
"השם הכי גדול זה דאבור שוקר, במונדיאל 1998. הוא כותב בקרואטית את השם שלו עם S בהתחלה, אבל יש מעליה צ'ופציק שמשנה את ההגייה מסמ"ך לשי"ן. כמה חודשים אחרי המונדיאל, במשחק בליגת האלופות בין ריאל מדריד לאינטר, שוקר היה פצוע ולא שיחק. עמדתי על הדשא והוא עבר לידי. לקחתי אותו לראיון ולפני ששאלתי הוא ענה, 'זה שוקר כמו שוופס'".
במונדיאל 2010 בדרום אפריקה ויץ שידר עם שלמה שרף משחק של צ'ילה. הוא ניגש לעמדת שידור צ'יליאנית ושאל את החבר'ה שם איך מבטאים את השם Jara. "שליימה אמר לי שאין מצב שהוא יקרא לשחקן חרה, ושנשאיר את זה ג'ארה. היה שם בדיוק מרסלו סאלאס ושאלתי אותו - ג'ארה או חרה. סלאס אמר - 'חרה חרה'".
ומה שליימה עשה?
"קרא לו חרה".
"הרייטינג בישראל מדהים"
ויץ (65), נשוי פעם שנייה לחלי ואב לארבעה ילדים, סופר כבר שבעה
מונדיאלים שהוא משדר, מ־1990 ועד היום, לא כולל את זה של 2014 בברזיל ("המנהלים המושחתים של רשות השידור באותם ימים לא שלחו אותי").
במונדיאל 90' באיטליה היה שדר שלישי, אחרי יורם ארבל ונסים קיוויתי, אבל שידר את קלאודיו קאניג'ה מדיח עם ארגנטינה את היריבה השנואה ברזיל, מבישול של דייגו מראדונה.
איך המונדיאל הזה?
"טוב מאוד עם אווירה טובה. נכנסתי לפני המשחק הראשון לעמדת השידור של הסעודים כדי לדעת מהם איך מבטאים את השמות שלהם. כשאמרתי שאני מישראל, הבן אדם ממש חיבק אותי. יש הרבה מאוד דרמות ושערים בזמן פציעות הפעם, וההדחות של הנבחרות הגדולות זה סיפור ענק בפני עצמו. יש הפתעות ואני אוהב את זה. הרייטינג של המשחקים מדהים. הניצחון של דרום קוריאה על גרמניה הביא 24 אחוז, ואורוגוואי פורטוגל 27. אלה מספרים אדירים, המונדיאל מטריף את האנשים בארץ".
אמבפה חוגג. המונדיאל מטריף את האנשים בארץ // צילום: אי-פי
יחד איתך משדרים כאן ברוסיה גם עמיחי שפיגלר, נדב יעקבי ושרון ניסים. יורם ארבל לא היה ראוי להיות כאן?
"תרשה לי לא להתייחס לענייני השיבוצים. הייתי רק יועץ עבור התאגיד, והתאגיד הוא זה שקיבל את החלטות".
הוא נסע למונדיאל הזה סבא לנכד אחד, ויחזור סבא לשניים, אחרי שאתמול בלילה נולד נכד מבנו דן וכלתו קרן. בנותיו הן מיכל, לי ומאי.
איזה משחק היית רוצה לשדר שלא התאפשר לך?
"השידור החי הראשון שראיתי בחיי היה גמר גביע העולם של 1966 בין אנגליה לגרמניה. אחרי כל כך הרבה שנים, זה יהיה נהדר בשבילי אם אנגליה תשחזר את הרגע".
כמה מונדיאלים אתה עוד חושב שתשדר?
"עוד שלושה או ארבעה, אחר כך אני מבטיח לפרוש".
תהיה רק בן 80. תיזהר.
"אם כבר הומור, לא מזמן קיבלתי הצעה שאקרא לנכד קספר. על שם סמייכל, לא שמייכל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו