עוד שניים - והגביע טס ללונדון

סאות'גייט. מטריף את אנגליה, כמו צ'רצ'יל // צילום: רויטרס // סאות'גייט. מטריף את אנגליה, כמו צ'רצ'יל

דקה אחרי שהכל נגמר, ניגש גארת' סאות'גייט, עדיין עם הווסט העליון שנותן לו מכובדות של חבר בית לורדים בחופשת דיג, לעבר היציע שבו ישב הגרעין הקשה, מחא להם כפיים, כיווץ את אצבעות כף ידו הימנית פנימה, ועשה את התנועה הזאת עם הזרוע שהולכת קדימה ואחורה.

הם עמדו ויצאו מדעתם, ולמרות שהיו בשפיות זמנית ידעו לחשב את המתמטיקה הפשוטה – עוד שניים הגביע טס ללונדון, ורעיון העוועים של ה-BBC עם אותו סרט גאוני על זכייתה של אנגליה יהפוך למציאות, או שאנגליה תיעצר, והמונים יעלו על רשת השידור וימעכו אותה.

אנגליה עשתה את זה יותר קל ממה שהיא חשבה שיהיה, והיא בעיצומו של שינוי אישיותי מדאיג. היא הגיעה לרוסיה כסוג של קוריוז שרוצה כל 4 שנים להגיע עד הסוף, אבל נזרק כבר בכניסה, כי כבר נמאס ממנו. ועכשיו היא ממיתה את היריבה, שוב במשחק לא משהו, אבל בשלבים האלו יופי לא יביא אותך לשום מקום.

גם מרכוס ברג השבדי, עם 0 שערים מ-16 הזדמנויות לשער במונדיאל, הפך את ג'ורדן פיקפורד, לשילוב של גורדון בנקס, ברוס גרובלאר, דינו זוף ומקסים טריקי (כולם ביום טוב), גם שבדיה הבינה שהפרה הזאת, ברג, תפיק מתנול לפני שיראו ממנה חלב. אז היא פינתה את הזירה, וכמו שהמאמן שלה יאנה אנדרסון אוהב, השחקנים ניקו אחריהם את חדר ההלבשה, והלכו סוף סוף לאכול הרינג. עכשיו מותר.

מגווייר (6) חוגג עם קיין וסטונס. קל לו יותר עם הראש // צילום: אי.פי

שנה אחרי שמת, נזכרה אנגליה להביא לווינסטון צ'רצ'יל גביע עם כוכבית (ג'ף הרסט, המשקוף וכל זה עוד לפני שחלמו על (VAR, ועכשיו כשהתפנו מהזירה כל המעצמות, אנגליה, עם חצי גמר ראשון מ-1990, מסתכלת אל החשיכה ורואה אופק.

סאות'גייט, כמו צ'רצ'יל בימים ההם עם יוסף סטאלין וכל הצדיקים, יושיב אותם מולו בחדר וידבר איתם על מעטים מול רבים, וידרוש בליץ. בעיני רוחו צרפת ובלגיה ישמידו זו את זו בחצי הגמר שלהן, העיתונים יבדקו בשבילה מה עדיף, נבחרת ביתית בעייתית כמו רוסיה, שגם עם כרטיס אוטומטי כמארחת, כמעט פסלה את עצמה בגלל חוסר אמון עצמי וכישורים, או מודריץ' ושאר חבריו היצ'ים, שמי יודע מה איתם.

שבדיה שמרה שלושה משחקים מתוך הארבעה שלה עד אתמול על שער נקי, אבל המאמן שלהם רק שכח נקודה אחת להגיד להם – לסגור הגבהות. הארי מגווייר היה הראשון ודלה עלי היה השני. למגווייר אגב, היה בדקה ה-66 מצב פי אלף יותר קל לחסל את שבדיה סופית, אבל זה היה ברגל. קשה לו.