אל תנסו לחפש היגיון בעסקת העברתו של קפה אריסבאגלה מאתלטיק בילבאו לצ'לסי, מהסיבה הפשוטה שאין כזה. הספרדי בן ה-23 שוער טוב, אפילו טוב מאוד כפי שהגדיר אותו שלשום מאמנו החדש מאוריציו סארי, אבל בשפת המקור חסרות להחתמה הזאת קבלות. גם אחרי חיטוט סטטיסטי קשה למצוא סיבה הגיונית שעם הופעה אחת בלבד במדים הלאומיים ושתי עונות סבירות בליגה הספרדית, רומן אברמוביץ' ישלוף מהכיס 80 מיליון יורו ויהפוך אותו לשוער היקר בכל הזמנים.
חוסר ההיגיון הזה בולט עוד יותר כשהולכים כחצי שנה אחורה, לחלון ההעברות של ינואר, אז ריאל מדריד כמעט והחתימה את אותו השוער, מינוס כמה משחקים ברזומה, תמורת 20 מיליון יורו. אפילו אם חוזרים רק חודש אחד אחורה, לדיווחים בתקשורת, מגלים פרצה נוספת בקופסת ההיגיון. צ'לסי נלחמה אז עם ליברפול על שירותיו של אליסון, שוער רומא וברזיל, אך נרתעה מהסכום הגבוה, שהיה כמובן נמוך מזה הנוכחי.
קורטואה. עליו צ'לסי קיבלה "רק" 35 מיליון יורו // צילום: Getty Images
גם כשמביטים קדימה התמונה לא מסתדרת, כי צירופו של קפה לצ'לסי מאפשר את עסקת העברתו של טיבו קורטואה, מהשוערים הטובים בעולם, לריאל מדריד, תמורת 35 מיליון יורו. בקיצור, איך שלא מסובבים את זה - מוזר.
הסערה שאחרי השקט
אז מה פה קורה פה? כדי לענות על השאלה הזאת צריך להפריד את השוערים משוק ההעברות הכללי. בזמן שאצל חלוצים, קיצונים, קשרים ואפילו בלמים היתה אינפלציית מחירים קבועה לאורך השנים, שוק השוערים היה רדום למדי. המפץ הגדול, אם אפשר לקרוא לו כך, הגיע בתחילת המילניום ומקורו היה באיטליה. פרנצ'סקו טולדו עבר מפיורנטינה לאינטר תמורת 28 מיליון יורו, פארמה שילמה על סבסטיאן פריי 20 מיליון, אנג'לו פרוצי הגיע לאינטר תמורת 19 מיליון ועל ג'יאנלואיג'י בופון שילמה יובנטוס 54 מיליון יורו - שיא שהחזיק מעמד לא פחות מ-16 שנים.
נכון שמידי פעם נרשמו עסקאות גדולות כמו העברתו של דויד דה חאה מאתלטיקו מדריד למנצ'סטר יונייטד או של מנואל נוייר משאלקה לבאיירן מינכן, אבל גם "חתימות הענק" האלה נסגרו סביב ה-20 מיליון יורו. בוטנים ביחס לטירוף הכללי. קצת מצחיק להיזכר עכשיו שיאן אובלאק עלה לאתלטיקו מדריד רק 16 מיליון ושעל מארק אנדרה טר שטגן הוציאה ברצלונה 12 מיליון. זה היה ממוצע המחיר לשוער מעולה, אבל לא עוד.
טר שטגן. 12 מיליון יורו היה מחיר ממוצע לשוער מעולה. לא עוד // צילום: AP
בשנתיים האחרונות משהו השתנה. מניית השוערים נמצאת בעלייה מתמדת, והפעם מוקד ההתרחשות הוא אנגליה, איפה שנמצא הכסף הגדול והפרופורציות הקטנות. אם שווי מטבע בתקופות שונות ערער את היותו של אדרסון השוער היקר בהיסטוריה כשמנצ'סטר סיטי רכשה אותו בקיץ שעבר מבנפיקה, אליסון וקפה ערבבו מחדש את רשימת השוערים היקרים בתולדות המשחק. בופון נדחק מהפסגה רשמית, ותוך שנה אחת עקפו אותו שלושה שוערים צעירים שהגיעו לפרמייר ליג ולשניים מהם הופעה אחת בלבד בנבחרת.
"החשיבות שלהם אדירה"
אנדוני סוביסארטה, שפעם עצר כדורים והיום אחראי על רכישת כאלה מתוקף היותו המנהל הספורטיבי של מארסיי, בטוח ש"הגיע הזמן שגם השוערים יצטרפו לפיצוץ של שוק ההעברות". לדבריו, "האנשים שמחליטים הבינו שצריך להעריך אותם יותר, כי החשיבות שלהם אדירה".
אחד האנשים שעליהם מדבר סוביסארטה הוא חברו לשעבר בברצלונה, פפ גווארדיולה. הספרדי, שתורתו אמונתו, הגדיר מחדש את תפקיד השוער במנצ'סטר סיטי. כך הוא אמר: "שוער טוב זה מישהו שמעניק לך רוגע וביטחון לשחק כפי שאתה רוצה". לכן, מיד כשהגיע הביא את קלאודיו בראבו ב-18 מיליון יורו. הספרדי ציין את משחק הרגל והניסיון של הצ'ילאני כיתרונות שבזכותם הועדף על ג'ו הארט, אך כשבראבו כשל במשימה, הגיע אדרסון תמורת סכום שיא.
גם יורגן קלופ הביא לליברפול שוער מהיכרות אישית -לוריס קריוס, ודווקא כשנדמה היה שהגרמני הצעיר עלה על דרך המלך הגיע גמר ליגת האלופות ולמנג'ר לא נותרה ברירה. ההבנה שבין עונה עם תואר לעונה עם ידיים ריקות מפרידות זוג ידיים, היא שגרמה לליברפול לנפץ את קופת החיסכון על אליסון בקר. "אם לא היו מחתימים אותו, הקבוצה היתה מאבדת את האמונה שלה," ניתח ג'יימי קראגר.
ארסנל, לעומת השתיים האלה, היתה צנועה יותר וצירפה הקיץ לשירותיה את ברנד לנו מלברקוזן. היא אמנם צנועה במונחים של היום, אבל 22 מיליון היורו על השוער בן ה-26 מציבים אותו במקום השישי בכל הזמנים ומעל, למשל, מנואל נוייר. לפי מאמנו אונאי אמרי כלל לא בטוח שיפתח בהרכב על חשבונו של פטר צ'ך, אבל "חשוב שיהיו בסגל הרבה שוערים טובים". סוכן שחקנים ספרדי הגדיר את המצב כך: "כולם הבינו שאת המשחקים מכריעים השחקנים שבקצוות, החלוצים והשוער".
אליסון וקריוס. לליברפול לא היתה ברירה // צילום: Getty Images
עונת הפרמייר ליג שתצא לדרך הערב תבליט את ההבנה הזאת היטב. לצד המנג'רים הגדולים וכוכבי הענק, יעמדו במוקד שוערים במעמד עליון. לטוטנהאם יש את אלוף העולם הוגו לוריס, לוולבס את אלוף אירופה רוי פטריסיו שהגיע מספורטינג ליסבון, יונייטד שמרה על דויד דה חאה, בסיטי ובליברפול נמצאים שוערי נבחרת ברזיל ששווים יחד יותר מ-100 מיליון, צ'לסי מחזיקה בשוער היקר בהיסטוריה ולארסנל יש את השישי ברשימת כל הזמנים. החמישי, ג'ורדן פיקפורד, פותח עונה באברטון אחרי מונדיאל מעולה, בדומה לקספר שמייכל בלסטר סיטי.
בבורנמות' נמצא אסמיר בגוביץ', שעלה לה לא פחות מ-12 מיליון יורו אשתקד. ווסטהאם שילמה 9 מיליון על לוקאש פביאנסקי, וניוקאסל השלימה את הרכישה של מרטין דוברבקה בחמישה מיליון יורו.
ככה זה באנגליה: כשיש מגמה, כולם זורמים איתה. מחקרים שגובו בנתונים סטטיסטיים ואמירות של מאמנים מצליחים הולידו את המסקנה ששוער טוב הוא מצרך הכרחי, וכך קרה שבפרמייר ליג נמצאים היום חמישה מששת השוערים היקרים אי פעם. לא בטוח שהכרחי להוציא 80 ו-70 מיליון על שירותם, אבל לפעמים שווה להשקיע כל כך הרבה בשחקן שאותו הכי קל להאשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
