אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, באיירן מינכן תחגוג במוצ"ש (19:30) אליפות בונדסליגה עשירית ברציפות. הבווארים צריכים שלוש נקודות מול היריבה הכי גדולה שלהם על הנייר – דורטמונד – כדי להציג חותמת נוספת על כך שאין להם באמת מתחרים בגרמניה. אם הכל יילך כשורה, יוליאן נאגלסמן ושחקניו יחגגו על כר הדשא עם לא מעט בירות של וויינשטפן וינסו למצוא כמה רגעים של אושר, רגעים שינסו להסתיר עונה רעה בכל קנה מידה של המועדון ובעיקר, ינסו להסתיר את העתיד המעורפל שמחכה לאחת הקבוצות הטובות ביבשת.
באיירן כזכור סיימה את דרכה בגביע הגרמני כבר באוקטובר לאחר שהובסה 5:0 ע"י מנשנגלדבאך ועפה לפני כשבוע וחצי ברבע גמר ליגת האלופות ע"י ויאריאל, אבל הצרות המקצועיות שבאיירן חוותה השנה הם רק הצרות ברמת המיקרו. ברמת המאקרו המצב שלה הרבה יותר קשה. באיירן חטפה מכה כלכלית קשה מאוד בעקבות הקורונה. הרווחים השנתיים שלה הצטמצמו מ-52.5 מיליון אירו לפני המגפה ל-1.9 מיליון אירו בלבד בעונת 2020/21, מה שמצריך אסטרטגיה חדשה, שינוי חשיבה וכנראה גם לא מעט ויתורים והחלטות קשות, שהיא לא הייתה מקבלת אותן אם מצבה בחשבון הבנק היה אחר.
הנושא כמובן שהכי מעסיק את האוהדים של באיירן והעיתונאים שמסקרים אותה הוא מה יהיה עם הסגל. "באיירן חייבת לצרף שחקנים טובים יותר", הצהיר קארל היינץ ווילד, כתב ה"קיקר", לאחר ההדחה מהצ'מפיונס ואין מישהו שבאמת יכול לערער על הקביעה שלו, "זו הולכת להיות עבודה קשה. החשבון שלה מצריך אילוצים לא רצויים ונדרש דמיון לרפורמות מבניות". ואת הרפורמות האלה לא יהיה קל לבצע כשלרוברט לבנדובסקי, מנואל נוייר, תומאס מולר וסרג' גנאברי יסתיים החוזה בקיץ 2023, שכל השחקנים הללו דורשים חוזים חדשים ומנופחים הרבה יותר.
לבנדובסקי מעוניין באתגר חדש ונקשר בשבועות האחרונים לברצלונה, אך באיירן הצהירה כי לא תמכור אותו בפחות מ-40 מיליון אירו ובגיל 33 מדובר בבעיה לא רק עבור הקטאלנים שגם מנסים לשקם את עצמם כלכלית. נוייר ומולר עדיין מספקים את הסחורה, לא נמצאו עבורם מחליפים ראויים במרוצת השנים אבל הדעיכה ביכולת יכולה להגיע בכל רגע, וגנאברי מבוקש אצל הגדולות של הפרמייר ליג לפני העיתונות בבריטניה. אפשר לומר שהשחקן הבכיר היחידי שעתידו במועדון נראה מובטח הוא ג'ושוע קימיך שמיועד להיות גם הקפטן הבא. לכל אורך השנים, המדיניות של באיירן הייתה שלא מסכימים להעלאות בשכר, גם עבור שחקנים בכירים, מה שהוביל לעזיבות של טוני קרוס, דויד אלאבה ולמעבר המפתיע שיגיע בקיץ הקרוב כשניקאלס זולה יחבור לדורטמונד ללא תמורה, כך שגם פרידה נוספת מאחד הסמלים הקיץ, לא תהיה הפתעה ענקית.
המצב הבעייתי בסגל מצריך שחסן סליהמיצ'יץ', המנהל המקצועי של באיירן, שעדיין לא הוכיח את עצמו בתפקיד יתר על המידה ייכנס לעניינים ויחל בעבודה מסיבית של הגעת דם חדש וצעיר וכמובן מספיק איכותי כדי לשמור את באיירן בצמרת. הבעיה של הבוסני שע"פ לא מעט אנשי תקשורת בגרמניה יחסי האנוש שלו הם אחת הסיבות לנפילה של באיירן. הוא זה שגרם להאנסי פליק לעזוב את באיירן בגלל חילוקי דעות על הרכש, הוא התעמת עם שחקנים, ויוליאן נאגלסמן שכבר בגיל 34 קיבל את הזכות לאמן את הקבוצה, לא מספיק חזק כדי לדרוש בדיוק את מה שהוא צריך.
ברמה המקצועית, באיירן חייבת בעיקר לשים דגש על שיקום חוליית ההגנה שלה. עזיבתם של דויד אלאבה וג'רום בואטנג בקיץ האחרון גרעו מהניסיון הרב שהיה בה. דאיו אופמקאנו שהגיע בקול תרועה רמה מלייפציג, סיפק עוד הופעה מביכה בגומלין רבע גמר ליגת האלופות מול ויאריאל, וגם לוקאס הרננדס ובנג'מין פבאר שנרכשו במאות מיליוני אירו, לא מצליחים להגיע לרמה שאליה ציפו מהם.
התקופה הנוכחית מהווה את המבחן הגדול הראשון של אוליבר קאן מאז מונה לתפקיד המנכ"ל. באיירן כל כך מזוהה עם עוצמה כלכלית והמשכיות מחוץ למגרש, שהיה קל לשאר המועדונים אירופה שלא להבחין בשינויים העמוקים בחדר הישיבות של המועדון ולקידום שניתן לשוער העבר האגדי. קאן שיודע מצוין מה מהות המוטו של המועדון "MIA SAM MIA" (אנחנו זה מי שאנחנו – ד.ל) – מוטו שבא לייצג את הרצון המוחלט לנצח בכל מחיר - מבין שלא יהיה פשוט להשאיר את באיירן קבוצה מנצחת. גם לא בגרמניה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו