הגול. קשה לפעמים שלא לתהות מה עבר בראשו של שחקן כשהחליט לצאת מהשבלונה. כשבחר לשבור את הכלים. כשהחליף פעולה בסיסית בהרפתקה. מרתק לגלות על מה חשב רגע לפני שניתר למספרת, שניות לפני ששיגר בעיטה מחצי מגרש, בשבריר הזמן לפני ששלח עקב שהתגלגל לרשת.
תשובות לכל השאלות האלה אצל פאביו קוואליירלה. "מר גול בלתי אפשרי" כפי שהוא מכונה, עשה הכל בחייו. מספרות, גולים מ־40 ו־50 מטרים, הקפצות מעל השוער, בעיטות יעף, מסובבות וישירות. אין מטר רבוע במגרש הכדורגל ממנו האיש לא כבש. אין זווית שהייתה חדה מדי עבורו.
פאביו קוואליירלה . מר גול בלתי אפשרי // צילום: רויטרס
"אסור לחשוב יותר מדי, במצבים האלה יש רק רגע אחד להחליט מה עושים", הסביר פעם, כשניסה להסביר. ולא משנה כמה ינסה במילים, שום הסבר לא יגרום לאחרים לכבוש את השערים שהוא כובש. לא משנה מה יאמר, מעטים השחקנים שיכולים בגיל 35 לכבוש עקב מהאוויר כמו שעשה שלשום בניצחון 0:3 של סמפדוריה על נאפולי. בין השורות מבהיר קוואליירלה שלכבוש שערים בלתי אפשריים זה סוג של גאונות. או שיש לך, או שאין. ולפאביו יש. תמיד הייתה לו, וכנראה שתמיד תהיה.
המשחק. בשנים האחרונות כל מה שנשאר למארסיי הוא מעמד והיסטוריה שבמרכזה תשע אליפויות. מאז שפ.ס.ז' הפכה למפלצת, הקבוצה מהדרום פלירטטה עם הצמרת אבל לא הוסיפה תארים לארון. את המלחמות שלה היא ניהלה על כבוד, ואת הכבוד אוספים מול החזקות. בליגה הצרפתית המודרנית החזקות הן פ.ס.ז', ליון ומונאקו, ויחד עם מארסיי הן מרכיבות את"הרביעייה" שהיא בעצם אחת + שלוש שמחפשות לאסוף פירורים. אלא שבשנתיים האחרונות, אפילו פירורים אין למארסיי.
בטבלה הפנימית של הרביעייה היא דורגה עד יום ראשון במקום האחרון ללא שום ניצחון ב־18 מפגשים על השלוש האחרות. 11 פעמים הפסידה, שבע פעמים סיימה בתיקו, 45 כדורים הוציאה מהרשת. בקרבות המעמד, היא תמיד מעדה. לכן, הניצחון 2:3 במונאקו שלשום היה עבורה עצום. גם כי חזרה מפיגור, גם כי התגברה על משחק אימים של אדיל ראמי, גם כי פלוריאן תובאן הוא סופרסטאר, וגם כי שמה סוף לרצף הנורא. הניצחון הזה הזכיר למארסיי שגם אם אינה ה-גדולה, היא חלק מהרביעייה הגדולה.
רונאלדו הברזילאי. בא להעיר את ויאדוליד // צילים: אי-אף-פי
השחקן. הנגזרת מהכרזת פיפ"א למועמדים הסופיים לשחקן השנה היא שיש בעולם הזה שלושה שחקנים טובים מלאו מסי. מאז 2006, במשך 12 שנים רצופות, לא נמצאו שניים כאלה, והנה פתאום יש שלושה. אולי גם יותר, אין לדעת, צריך לשאול את פיפ"א. הם בהחלט ראויים השלושה האלה, כריסטיאנו רונאלדו, מוחמד סלאח ולוקה מודריץ', אבל אי הכללתו של מסי מעוותת את שמו של הפרס: THE BEST.
אין פה רצון לפגוע או להמעיט מערכם של המועמדים הסופיים, רק ניסיון לתהות איך זה קרה. מתבקש להסיק שהארגנטינאי דעך בעונה שעברה, אבל המציאות אחרת. הוא זכה בנעל הזהב האירופית, היה מלך שערי הליגה הספרדית, מלך הבישולים, הוביל את בארסה לאליפות ולגביע, זכה בסופר קופה והוליך כמעט כל מדד סטטיסטי התקפי. אם כך, אין אלא לתלות את הסיבה להיעדרות היא הכישלון בליגת האלופות ובגביע העולמי.
ברגע שזה קרה, הוא הפך לשורה תחתונה. כשלא התעלה על עצמו איפה שנדרש, כל הדברים המרהיבים שהוא עושה בשוטף התייתרו, ובמדד הפלוס־מינוס נשאר רק השלילי. את האשמה יכול לתלות מסי רק בעצמו. הרף שקבע מחייב אותו להיות כל הזמן טוב יותר ממנו ולא מאחרים. לכן, בגלל שמסי לא הצליח להיות טוב יותר ממסי, יש עוד הרבה שטובים ממנו.
הקבוצה. יש קבוצות שהטבע שלהן הוא להיות כל הזמן בתנועה. לרכוש, למכור, לפטר, למנות, לא לתת מנוחה למצב הקיים. ווטפורד של משפחת פוצו הייתה בדיוק כזאת. תחת הבעלים האיטלקים הקפריזים, המועדון החליף מאמנים באותה תדירות שבה אלטון ג'ון מחליף משקפיים. מאז 2013 לא התחילה עונה עם אותו מנג'ר שסיים את החולפת, כאשר גם בגזרת השחקנים הויקראג' רואד הפך תחנת ביניים בדרך ליעד הבא.
והנה הקיץ, נפל דבר ושום דבר לא נפל. חאבי גראסיה, שהחליף בשלהי העונה שעברה את מרקו סילבה, קיבל אישור להמשיך לעבוד. הכוכב רישארליסון נמכר לאברטון ושום רכש נוצץ לא הגיע במקומו. ווטפורד נשארה אותה ווטפורד. הרכש היחיד שמשחק הוא השוער בן פוסטר. כל השאר היו שם. הפרשנים התקשו לנתח קבוצה שהפכה עורה, והצרעות סומנו בלית ברירה כמועמדים לירידה.
ארבעה מחזורים בתוך העונה והרבה כובעים נאכלים בממלכה. אחרי ניצחון 1:2 על טוטנהאם ווטפורד היא אחת משלוש קבוצות בודדות עם מאזן מושלם (לצד צ'לסי וליברפול) והיחידה שבארבעת המשחקים שמרה על אותם 11 שחקני הרכב. "אנחנו סוף סוף בונים פה קבוצה", העיד המגן היווני חוסה הואלבס, וזה בדיוק מה שקורה שם. ווטפורד בונה, בלי לבנות דבר.
שימו לב ל....חואקין. בגיל 37 הפך לזקן כובשי הדרבי של סביליה עם גול ניצחון לזכות בטיס. קארים בנזמה: ארבעה שערים בשלושה מחזורים, חמישה בכל העונה שעברה. קלאס יאן הונטלאר ורובין ואן פרסי: בני 35 חלוצי אייאקס ופיינורד, לשניהם ארבעה שערים בארבעה מחזורים העונה. לה אקידאד: מוליכת הליגה הקולומביאנית עם שבעה ניצחונות בשבעה מחזורים ומאזן שערים 0:10. ריאל ויאדוליד: עברה לידיו של רונאלדו הברזילאי, שרכש 51% מהמועדון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
