1. סדרת גמר האן.בי.אי תחזור הלילה צפונה, לטורונטו. לפחות על פי מהלך העניינים בארבע המערכות הראשונות (הראפטורס ניצחה ב־13 מתוך 16 הרבעים שנערכו עד כה), המחזה שנכתב מול עינינו צפוי להסתיים עם מכת מוות במערכה החמישית - שתסיים את השושלת מהמפרץ ותעניק לקוואי לאונרד, לטורונטו, לקנדה, אליפות ראשונה בהיסטוריה. משפט שנדמה שנלקח מעולם הפנטזיה עשוי להפוך הלילה למציאות. וכרגע, המקלדת תוהה איזה משפט קשה לה יותר להקליד: טורונטו אלופת האן.בי.אי או שגולדן סטייט תחזור מפיגור 3:1?
2. אז ככה זה מרגיש להיות ערב קריסתה של אימפריה. ההבנה שזה באמת קורה גדלה ממשחק למשחק, ובהתאמה, התחושה שגולדן סטייט יכולה להציל את הסדרה הולכת ודועכת. אם לא יהיה כאן קאמבק מונומנטלי, נהפוך עדים לאחת הסנסציות הגדולות בהיסטוריה של הכדורסל העולמי.
לאס וגאס נפלה בתחזית, כותבים ופרשנים התבדו, גם כותב שורות אלה. אבל הכל מתגמד לגדולתו של הרגע ההיסטורי. הסדרה הזו מאתגרת את הקלישאה שאימפריות נופלות לאט. גולדן סטייט קרסה מהר, בחטף, כשאף אחד לא באמת האמין שזה יקרה. הפציעות התבררו כקטלניות, גם אם נדמה היה שהיא תגבר עליהן.
הם בנו על המורשת, הדבק, הווינריות והאופי, שימצאו דרך. אבל הכל קרס מול דבק חזק יותר, אופי קשוח יותר, עומק ואיכות גדולים יותר. החזרה של קליי תומפסון למשחק 4 היתה אמורה להספיק, אבל הוא מצא סטף קרי מותש, דמרקוס קאזינס מביך ודריימונד גרין מתוסכל. היה נחמד גם אם אנדרה איגודאלה היה קולע שלשה שהיא לא שלשת קלאץ'.
וברקע הדיווחים על מצב פציעתו של קווין דוראנט, שבכל פעם שמדברים עליהם פניו של הכתב מזכירים פנים של רופא שיוצא מחדר ניתוח עם בשורות שהמשפחה לא תרצה לשמוע. סטיב קר אמר אתמול שהכוכב שלו יתאמן לקראת המשחק הלילה, אבל אין לדעת מה זה באמת אומר.
הוא לא ישב על הספסל לאורך כל הסדרה, אולי כדי לא לחשוף צליעה. וגולדן סטייט כולה צולעת אל סיום הסדרה הזו חבולה, מילאה את תפקידה ההיסטורי בשינוי המשחק אבל עומדת לקבל מכה בכנף הרלוונטיות. אוהדיה כפויי הטובה עוזבים את האולם שמשוחק בו משחק בית אחרון, שבו העניקה להם הקבוצה כל כך הרבה רגעים קסומים, לפני מעבר לאולם חדש. הווריירס הנוכחיים על סף היכחדות. ועוד מעזים לקרוא לטורונטו דינוזאורים. אם תחזור מזה, המתים בהר הזיתים גם יכולים להתכונן.
נרס. אומץ הוא שמו השני // צילום: אי.פי
3. קנדה כמרקחה. לפי הדיווחים משם, ההתרוצצות היא שילוב של האנרגיות של יד אליהו בפיינל פור היורוליג ב־2004, מעורבבות עם האופוריה של ה־0:5 על אוסטריה, ותחזית על מה ילך כאן אם ישראל תהיה מרחק משחק
ביתי אחד מהעפלה למונדיאל. אבל זה רק במעטפת.
הכל נעצר בפנים החתומות של מארק גאסול, שירד לחדר ההלבשה לאחר משחק 4 כאילו סיים שיחת טלפון עם מישהו שניסה למכור לו פוליסת ביטוח. הראפטורס לא העזו לחגוג לאחר צמד הניצחונות באוקלנד. הם לא מעזים לפתוח את הברזים שהמים שלהם יהפכו לקוביות קרח שיצננו את השמפניות.
קוואי לאונרד עומד בפני מהלך ספורטיבי היסטורי, של עזיבת בית אביו, נדידה צפונה, כשהציבור לא באמת יודע למה - ועומד לזכות בקופה הגדולה. רק עוד משחק אחד. אם אכן כך יהיה, הלוגו שהמציא ועיטר את נעליו, שתי כפות ידיים שנמצאות במוקד של סכסוך קניין רוחני עם נייקי, יופיעו על דגל קנדה במקום עלה עץ המייפל הנוכחי.
4. קשה למצוא סופרלטיבים שיתארו את האומץ של ניק נרס לשחק בוקס אנד וואן בגמר האן.בי.אי. זה מהלך שנתן בוקס בבטן לכל המאמנים המתיימרים להיות מתנשאים מדי עבור מהלכים כאלה. זה מהלך שיקלף את הבושה מכל מאמן שירצה בעתיד לעשות את מה שנחשב לאות מתה בכתבי הכדורסל.
עבור מאמן אמיץ נבנה הרכב שבנה הג'נרל מנג'ר מאסיי יוג'ירי והתברר כפאזל גאוני. הטרייד עבור גאסול, הבחירה בפרד ואן פליט שלא נבחר בדראפט, ההחתמה של סרג' איבאקה (זוכרים את אוקלהומה עם דוראנט, ראסל ווסטברוק, ג'יימס הארדן ואיבאקה?) וההימור על לאונרד לשנה אחת היתה מחוברת להבנה הבסיסית שעם כל הכבוד לתאוריה של בנייה מדורגת, אפשר לגנוב איתו סוסים, ואולי גם אליפות. ועכשיו כל החבילה הזו נמצאת במרחק 48 דקות מהפיכת טורונטו לבית החדש של סינדרלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
