32 שנה אחרי שהיה דרוש ג׳נרל מנג׳ר אמיץ כדי לחבר למייקל ג׳ורדן את סקוטי פיפן, הפעם, המייקל ג׳ורדן של עכשיו פשוט בחר לעצמו את הסקוטי פיפן שלו. קוואי לנארד בחר להצטרף ללו אנג׳לס קליפרס, אחרי שהצליח לגרום לה לצרף אליו גם את פול ג׳ורג׳ בטרייד עצום בו ויתרה על הכי הרבה בחירות דראפט אי פעם. ואי אפשר להפריז בניסיון לתאר עד כמה המהלך הזה מהמם ועד כמה סמלי הוא.
סמליות ראשונה ויותר בנאלית היא שהוא הרעיד את עולם ה-NBA עם בחירתו בקבוצה השנייה של לוס אנג׳לס, ביום בו רעידת אדמה אמיתית מזעזעת את דרום קליפורניה. המקום ממנו הוא - וגם ג׳ורג׳ - מגיעים ואליו הם חוזרים.
סמליות שנייה וחמודה היא שכל עולם ה-NBA עמד מהצד וחיכה זמן רב בעצבים מרוטים לראות היכן תיפול ההחלטה של קוואי - שזה פחות או יותר בדיוק כמו הזריקה שלקח ושניצחה את סדרת הסיבוב השני מול פילדלפיה. הכדור שלו, שקיפץ על הטבעת ארבע, או אלף, פעמים, עד שנפל והדהים את כולם, היה בעצם רק רמז מטרים למה שהוא עשה לכולנו בשבוע הזה של פתיחת השוק החופשי. עומדים, מסתכלים עליו. מחכים. ובסוף תופסים את הראש.
סמליות שלישית, היא כמה כל התהליך הזה היה בדיוק כמו שקוואי על הפרקט. או בכל מקום שאנחנו מסוגלים לבחון אותו. כלומר: שקט מוחלט. מסתורין. ואז הפלת פצצה. בין אם זו העזיבה של הספרס, קליעה מנצחת סדרה, או אליפות לטורונטו. ככה הוא פועל. ודווקא בעידן המידע, מדהים לראות שיש עוד מישהו שמסוגל להתנתק מכל הרעשים האלה, לבודד את כל הכתבים והמצייצים, לגרום לקבוצות שאיתו במו״מ לשמור על דממה, ועדיין להדהים את כל הכתבים ולהכתיב את המתרחש ולשלוט בגורלו, בצורה שמשפיעה על עתיד הליגה כולה. אנטי-תיזה לכל מה שלמדנו מכוכבים בעשור האחרון. זה יפה גם לראות שקוואי ביקש מהקבוצות לא להדליף. ובסוף הלך עם היחידה שבאמת לא הדליפה כלום.
ג'ורג'. הסקוטי פיפן של קוואי // צילום: אי.פי
וגם זה סמלי, שקוואי - בן טיפוחיהם של גרג פופוביץ׳, טים דאנקן והמערכת של סן אנטוניו ספרס - ממשיך בדרכם בעצם. פופ, דאנקן והספרס היו משך כמעט שנות דור האנטי-תיזה למתרחש בליגה. תמיד לפני הטרנד. תמיד קצת עוף מוזר. זה למה קוואי הרגיש כל כך מתאים שם. לפחות מהבחינה הזו, הוא ממשיך את המורשת.
סמליות נוספת ואולי הראשונה שבאמת חשובה בתמונה הגדולה, היא המשמעות של ההחלטה של קוואי, והאופן בו הוא הצליח להוציא אותה לפועל, עבור מאזני הכוחות בשוק השחקנים כולו, ואיזו מן ליגה היא ה-NBA ב-2019. ליגה בה שחקנים כבר לא מחליטים רק עבור עצמם איפה הם משחקים, או מי ישחק לצידם, אלא אפילו מצליחים לגרום לקבוצות שהם עדיין לא חתמו בהן להוציא לפועל טריידים שוברי קופות.
אבל הדבר אולי הכי מרתק כאן חוזר לקוואי עצמו. בחור שאנחנו באמת לא מצליחים להבין. כי הוא לא ממש מדבר. אבל מעשים גם ככה צריכים לצעוק חזק יותר מכל טוויט. ואם אנחנו מנסים לקלוט איזה מן אדם הוא ומה מניע אותו, ולהכניס אותו לקונטקסט היסטורי כזה או אחר, שווה לתת למעשים שלו לדבר. אז במעברים שלו מסן אנטוניו לטורונטו, ומטורונטו לקליפרס, הוא ויתר על עשרות מליוני דולרים מובטחים בחוזה. אפשר ללמוד משהו משהו על בנאדם.
אבל הנה מעשה אחד גדול במיוחד, שצועק בצורה חד משמעית משהו ששום מסיבת עיתונאים או טור אישי לא יגידו בצורה חזקה וברורה יותר: כשעמדה בפני קוואי האפשרות לחבור ללברון ג׳יימס בלייקרס, הוא העדיף לבוא לאותו הבית בדיוק, לחלוק איתו אולם ועיר, וללכת מולו ראש בראש. מישהו מסוגל לדמיין משהו יותר ג׳ורדני מזה?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
