הזכות לשוויון. הבחירה של קוואי לאונרד בל.א קליפרס ולא בלייקרס יצרה מצב מעניין באן.בי.אי: לראשונה אחרי חמש שנים (או אולי תשע, תלוי איך מסתכלים על זה), אין קבוצת־על, סופר־טים, שנמצאת ברמה אחת מעל הליגה. על הנייר, שום קבוצה לא תיהנה מדומיננטיות גדולה כמו גולדן סטייט של השנים האחרונות או מיאמי של תחילת העשור.
אם עד לא מזמן המטרה המרכזית של מרבית הקבוצות היתה ליצור טריו דומיננטי, נראה שהקיץ החריג שעובר על הליגה שינה את הנרטיב לזוגות, לצמדים. זה יוצר מצב של הרבה קבוצות טובות ואיכותיות כמו הלייקרס (לברון ואנתוני דיוויס), הקליפרס (קוואי ופול ג'ורג'), גולדן סטייט (סטף קרי ודיאנג'לו ראסל עד שקליי תומפסון יחזור מפציעה), ברוקלין (קווין דוראנט וקיירי אירווינג) יוסטון (ג'יימס הארדן וראסל ווסטברוק), פורטלנד (דמיאן לילארד וסי. ג'יי. מקולום), פילדלפיה (בן סימונס וג'ואל אמביד), בוסטון (קמבה ווקר וג'ייסון טייטום). דבר אחד נראה בטוח - קשה מאוד להצביע על פייבוריטית לעונה הקרובה.
הקומישינר אדם סילבר התלונן על המצב בשוק השחקנים והודיע שיפעל לשינוי החוקים. כשנגיע לפלייאוף ולא תהיה שום קבוצה שתרמוס את יריבותיה ללא קרב, בסתר ליבו הוא כנראה יהיה מרוצה מאירועי הקיץ הנוכחי.
אחריי להגנה. משחק ההכנה האחרון שבו עצרה נבחרת העתודה את ספרד - אחת הפייבוריטיות לזכייה בטורניר - על 78 נקודות בלבד, הותיר הרבה אופטימיות לקראת אליפות אירופה. רק 24 שעות קודם לכן חטפה ישראל 107 נקודות מליטא, ורמת ההגנה היתה מדאיגה.
נכון שיש נחיתות משמעותית מתחת לסלים ולא כל שחקני החוץ הם שומרים גדולים, אבל עם טקטיקה נכונה ומוכנות של החבר'ה הצעירים לכופף ברכיים, לסגור קווי מסירה ולהשתטח על הפרקט, יכולים לעשות את העבודה. תשאלו את הספרדים.
אבדיה. זמן למנהיגות ודוגמה אישית // צילום: דני מרון
מי שצריך לשמש דוגמה הוא דני אבדיה. בתור הכוכב של הנבחרת ואחד המנהיגים המרכזיים, הכישרון הצעיר צריך לדעת ששאר השחקנים מסתכלים עליו. אם הוא ינצל את הידיים הארוכות, האתלטיות וקריאת המשחק המצוינת שלו לחטיפות ולחסימות ולא יהיה חור בהגנה, כולם ילכו אחריו.
זו תהיה הזדמנות מצוינת עבורו גם להתחיל להתרגל למה שמצפה לו אצל יאניס ספרופולוס. הנהלת מכבי ת"א אולי הבטיחה לו דקות, אבל אם הוא יעז לחפף בהגנה, אפילו באימונים הוא לא יהיה בעשירייה הראשונה אצל היווני.
איפה הכסף? לאורך שנים הרגילה אותנו צסק"א מוסקבה לתקציבים עצומים ולסגלים עמוסי כוכבים. לאחרונה השתנה משהו. תהליך שהחל בשנה־שנתיים האחרונות הגיע הקיץ לשיאו - דווקא אחרי זכייה באליפות היורוליג.
הכוכבים קורי היגינס (14.9 נק') ונאנדו דה קולו (14.7 נק' ו־3.5 אס') עזבו וחתמו בקבוצות אחרות באירופה. במקומם הגיעו שחקנים בינוניים כמו דארון היליארד (9.4 נק' בעונה שעברה בבאסקוניה) ויאניס סטרלניקס (8.8 נק' ו־2 אסיסטים באולימפיאקוס). יוהאנס פויגטמן הגרמני מבאסקוניה מגיע אחרי עונה לא רעה, אבל הוא לא שחקן שיעשה את ההבדל בעמדות הפנים.
גם סרחיו רודריגס עזב ופירק לחלוטין את הקו הקדמי הטוב ביבשת. סביר להניח שבמקומו ינחת רכז איכותי, אבל גם עסקה כזו לא תשנה את העובדה שאחרי שנים רבות שבהן צסק"א היתה היעד הראשון לכל שחקן בכיר ביבשת, משהו השתנה. האם מישהו במוסקבה החליט לסגור את השיבר או שמתוכננות הפתעות בקרוב? נמשיך לעקוב מקרוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
