מועדון החמש

בורשטיין. סל ניצחון גדול , צילום: אלן שיבר

"ישראל היום" פותח בפרויקט דירוגים שילווה אותנו בשבועות הקרובים, ובאמצעותו נסכם וננתח את הכדורסל הישראלי בשנות האלפיים. בחלק א' דורגו חמשת הכדורסלנים הישראלים הטובים ביותר ב-‭20‬ השנים האחרונות, לא כולל מתאזרחים (שלהם יוקדש דירוג נפרד ומיוחד).

1. עומרי כספי

במספרים: ‭10‬ עונות באן.בי.אי, ‭ 588‬ משחקים ו-‭7.9‬ נקודות בממוצע. 3 אליפויות ישראל, גביע המדינה, חמישיית העונה והשחקן השישי של העונה.

בקצרה: יש הרבה אנשים שעשו דברים גדולים, אבל אין הרבה פורצי דרך. כאלה שהיו ראשונים לעשות משהו מיוחד. עומרי כספי הוא פורץ דרך בכדורסל הישראלי. הוא הראשון שהגיע לליגה הטובה בעולם, משהו שרבים וטובים לפניו לא הצליחו. הוא פתח את הדלת עבור אחרים, ואת השפעתו יזכרו עוד שנים רבות. כספי בלט מגיל צעיר, אבל יש להודות שהיו אחרים שסומנו כמוכשרים יותר, ומה שאפיין ובידל אותו מהשאר היו הנחישות, ההתמדה והעבודה הקשה. בזכותן הוא הגיע הכי רחוק שאפשר. המקום הראשון ראוי ומתאים לו והתקבל כמעט פה אחד. עד שדני אבדיה יוכיח אחרת.

כספי. פרץ את הדרך // צילום: ברני ארדוב

2. מאיר טפירו

במספרים: שחקן העשור (‭,(2010-2000‬ שחקן העונה, מלך הסלים הישראלי, 3 פעמים בחמישיית העונה, 4 פעמים מלך האסיסטים, זכייה בגביע המדינה, השתתפות ב-5 אליפויות אירופה, ‭ 121‬ הופעות ו-‭1,098‬ נקודות במדי נבחרת ישראל. מאז שנת 2000 לא היה שום שחקן ישראלי שמסר יותר אסיסטים ממנו (‭,(2,080 ‬ והוא גם מדורג שני בנקודות (‭4,390‬) ובחטיפות (‭.(570 ‬

בקצרה: מאיר טפירו הוא דוגמה ומודל לחיקוי עבור כל שחקן ישראלי צעיר, שהוכיח שעם חוכמת משחק, תשוקה והתמדה אפשר להגיע מהקריות עד לבמה המרכזית וללב הקונצנזוס הישראלי - גם אם הנתונים הפיזיים הם לא משהו לספר עליו בבית. ואפילו בלי לשחק במכבי ת"א. טפירו שיחק עד גיל ‭ ,41‬ ממש עד הרגע האחרון שהגוף אפשר, הקריירה שלו נמשכה כמעט 23 עונות ומשלב מוקדם ועד לעונותיו האחרונות הוא היה אחד השחקנים הישראלים המובילים. לולא פריצת הדרך של עומרי כספי באן.בי.אי, טפירו לבטח היה מאייש את המקום הראשון בדירוג.

טפירו מודיע על פרישה. תלה את הגופיה בגיל 41 // צילום: אלן שיבר

3. טל בורשטיין

במספרים: 3 אליפויות אירופה, ‭ 10‬ אליפויות ישראל, 8 גביעי מדינה, 3 גביעי ווינר, אליפות הליגה האדריאטית, תגלית העונה, השתתף ב-4 אליפויות אירופה וקלע ‭ 1,158‬ נקודות ב‭113- ‬ משחקים במדי נבחרת ישראל, ואף שימש קפטן, ‭ 9.3‬ נקודות בממוצע בליגה הספרדית.

בקצרה: כמה שחקנים ישראלים יכולים להגיד שבגיל 20 הם כבר פתחו בחמישייה של מכבי ת"א בגמר היורוליג? מעטים. טל בורשטיין יכול. באותה השנה הוא גם זומן לראשונה לנבחרת ישראל (בזמן שקידום צעירים לא היה פופולרי כמו בשנים האחרונות). יכולותיו האתלטיות הנדירות באופן יחסי לשחקנים ישראלים, חוכמת המשחק, ההגנה המצוינת והיכולת להשלים כוכבי ענק כמו אנתוני פארקר, שארונאס יאסיקביצ'יוס ואריאל מקדונלד סידרו לבורשטיין מקום של כבוד בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי. לולא הפציעות הקשות, היינו נהנים ממנו עוד כמה עונות.

בורשטיין חוגג עם שלף את הזכייה ביורוליג ב-2005 // צילום: אלן שיבר

4. גל מקל

במספרים: הישראלי השני באן.בי.אי, שתי אליפויות ישראל (לא עם מכבי ת"א), שני גביעי מדינה, פעמיים שחקן העונה, 3 פעמים חמישיית העונה, תגלית העונה, הקפטן הנוכחי של נבחרת ישראל, שבמדיה השתתף בשש אליפויות אירופה.

בקצרה: גל מקל הוא כנראה השחקן הכי חזק מנטלית שהיה פה כבר הרבה שנים. לא הרבה יכולים להתפאר בקריירה בינלאומית מכובדת כמו שלו, שבמהלכה הוא שרד פציעות, מחלות ותקריות לא נעימות. והנה בגיל 32 הוא שחקן מרכזי בקבוצה אירופית בכירה כמו מלאגה ומשמש קפטן נבחרת ישראל. מקל הוא הראשון שהגיע למתחם האימונים והאחרון שיצא ממנו, ועל הפרקט הוא אחד כזה שתמיד עושה את השחקנים שלידו טובים יותר.

מקל. יש על מה למחוא כפיים // צילום: אלן שיבר

5. גיא פניני

במספרים: אליפות אחת ביורוליג, 3 אליפויות ישראל, ‭ 11‬ גביעי מדינה, 5 גביעי ווינר, אליפות הליגה האדריאטית, חמישיית העונה.

בקצרה: אם היינו מסתכלים נטו על איכות, יש כמה שחקנים טובים יותר שנותרו מחוץ לחמישייה. אבל גיא פניני הוא הווינר הכי גדול שהיה פה ב‭20- ‬ השנים האחרונות ואחד הווינרים הגדולים בהיסטוריה של המשחק בארץ. הוא יעשה הכל (לפעמים גם יעבור את גבול המותר) בשביל הניצחון. הוא שחקן שכל אוהד רוצה אצלו בקבוצה, ולא יכול לסבול כשהוא בצד היריב.

כשדרגת הקושי עולה והמשחקים החשובים מגיעים, פניני מעלה את הרמה האישית והקבוצתית. לא סתם הוא שרד כל כך הרבה שנים במכבי ת"א, כשרבים וטובים אחרים לא עמדו בלחץ וברחו במהירות. הווינריות, האופי החזק והעובדה שהוא כבר עשור וחצי בורג מרכזי בטופ של הכדורסל הישראלי הכניסו אותו לחמישייה, וכמו שעשה לא מעט בעבר, הוא הותיר מאחור שחקנים לא פחות טובים ומוכשרים.