בחצי הראשון של עונת 2019/20 נימבורק של אורן עמיאל הייתה הלהיט של ליגת האלופות. היא החזיקה במאזן הכי טוב, הציגה את ההגנה החזקה ביותר ונחשבה לאחת המועמדות לזכייה בטורניר, ביחד עם הפועל ירושלים כמובן.
ואז הגיעה הקורונה. התקציב ירד, הכוכבים (ביניהם זאק הנקינס שהגיע למכבי ראשל"צ) עזבו, כמה שחקנים בכירים שהיוו את השלד של הקבוצה בשנים האחרונות עברו לקבוצות אחרות ואפילו המאמן הישראלי עצמו לא היה בטוח שיישאר. בסוף הוא חתם לעונה נוספת וכעת הוא מגיע לרבע גמר ליגת האלופות במצב שונה מהמצב בו היה בחודש מרץ.
ב-BCL לא שכחו לעמיאל את ההתחלה הטובה ובחרו בו למאמן העונה של המפעל. "הפרס הזה הוא חותמת שמה שאתה עושה שווה את ההשקעה. אתה רואה שאנשים מעריכים את העבודה שלך", הוא אומר ל"ישראל היום" בראיון מיוחד מאתונה לאחר הזכייה ורגע לפני המשחק הערב (חמישי, 18:30) מול א.א.ק אתונה החזקה, "אנחנו אנשים תחרותיים שרוצים להיות הכי טובים במה שאנחנו עושים והתואר הזה מראה שגם אנשים מבחוץ יודעים להעריך. בלי הצוות המצוין, השחקנים, הארגון המצוין והתמיכה מהמשפחה אתה לא מגיע להישגים כאלה".
על הטורניר עצמו מוסיף עמיאל: "פעם ראשונה שיש אירוע כזה בצ'מפיונס ולא בנסיבות משמחות. זה מצב שונה, כי אתה צריך להגיע לשיא בתחילת עונה וזה די מוזר, אבל זה נותן צ'אנס לכולם להרגיש שהם יכולים להתחרות בגלל שזה בתחילת עונה וקבוצות עדיין לא בשיאן".
על הנייר א.א.ק עדיפים עם שחקנים כמו טייריס רייס, קית' לנגפורד ואחרים.
"יש להם שחקנים עם הרבה שנים של ניסיון ותארים ויכולת, אבל אני חושב שהיתרון שלנו שאנחנו יותר רעננים עם רגליים צעירות. אנחנו ננסה להכתיב את הקצב שלנו ומי שיצליח להכתיב את הקצב יעמיד את עצמו במצב טוב לנצח. עם כל היתרונות שלהם, אנחנו מרגישים שזה לא משהו בלתי אפשרי".
_3.jpg)
בדיעבד, אתה מרגיש פספוס שהעונה האחרונה הסתיימה באמצע? כי אתם הייתם בעיצומה של עונה מעולה.
"התחושות שהיו לי בעונה שעברה באמת לא היו לי מאז שאני מתעסק באימון, אבל זה נגמר ועכשיו אנחנו מתעסקים במצב הנוכחי. השאלה מה היה קורה אם לא מעסיקה אותי מכיוון שזה לא רלוונטי, כי אם היינו מתעסקים בנדמה לי לא היינו יכולים להתקדם. גם הפועל ירושלים אולי יכולה להרגיש פספוס, אבל הכי נכון להמשיך ולנסות להוציא את המקסימום ממה שקורה".
עמיאל (48) מתחיל עונה עשירית במועדון הצ'כי (עם הפסקה של שנה אחת), חלק מהן כעוזר מאמן וחלק כמאמן ראשי, והוא ממשיך שושלת שהתחילה ב-2006 על ידי מולי קצורין ולאחר מכן ננו גינזבורג שכיום מאמן את הנבחרת המקומית. למעשה ב-13 מתוך 15 השנים האחרונות אימנו מאמנים ישראלים בנימבורק.
"ננו יכול לרוץ פה לנשיאות ויש לו סיכוי טוב לקחת", הוא צוחק, "ועכשיו ברצינות, זו ממש אבולוציה. מולי הגיע לפה עם ננו והם שינו פה את הכדורסל לגמרי בתרבות, בתורת האימון ובהכל. אני חושב שיש פה מיזוג של מועדון צנוע במידותיו, אבל עם סטנדרטים מאוד גבוהים של תפעול וביחד עם היציאה מהקופסה שלנו כמאמנים ישראלים והיכולת שלנו להוציא את המקסימום מהקיים, מביאה לחיבור הזה. השילוב של הערמומיות והתחכום שלנו כישראלים עם הארגון והעבודה היסודית של הצ'כים מביאים את התוצאות. ברשותך אני אדבר על התקופה של מולי וננו, נימבורק מסתכלת בלבן של העיניים בכל מפעל בו היא משתתפת – VTB, יורוקאפ וליגת האלופות".
כשעמיאל מתכוון על לצאת מהקופסה הוא מדבר בעיקר על שני דברים מרכזיים – סקאוטינג טוב ושיטת משחק שתפיק את המקסימום מחומר השחקנים. במהלך השנים לא מעט שחקנים שהגיעו בכסף קטן (שכר שנע בין 50-80 אלף דולר) התקדמו מנימבורק לחוזים יפים ביורוקאפ, יורוליג ואפילו באן.בי.אי כמו צ'ייסון רנדל, הווארד סנט-רוס ואחרים.
"קודם כל, מי שאומר שהכל זה רק עבודה של סקאוטינג - וברור שאנחנו עושים את המקסימום שאנחנו יכולים – לא מדייק, יש פה גם הרבה מזל. כשאתה מחפש בסכומים כאלה אתה צריך שגם המזל יהיה לצדך. מעבר לזה, כשאנחנו מחפשים שחקנים, אנחנו מחפשים כאלה שיתאימו לסגנון המשחק שלנו, למשל חופש פעולה לגארדים יצירתיים. אם זה נתפס, הם עפים למעלה והסגנון שלנו מחמיא להם ומבליט אותם".
פרט לתרגילים או לשיטות התקפיות והגנתיות, עמיאל מתכוון גם לקצב משחק גבוה ואינטנסיבי לכל אורך 40 הדקות. לא בכל עונה זה קורה, אבל אם נסתכל למשל על העונה שעברה, נימבורק שיחקה בקצב גבוה בשני צדי המגרש ולשם כך נעזרה ברוטציה רחבה מאוד. רק שני שחקנים חצו את רף 25 הדקות בממוצע בליגת האלופות. לשם השוואה, בהפועל ירושלים היו שישה כאלה.
"אנחנו מנסים לשחק בקצב מהיר ובאינטנסיביות גבוהה ולכן זה בלתי אפשרי לגרום לשחקנים לשחק 30 דקות", הוא מסביר, "אבל צריך להגיד שזה לא כל הזמן ככה. אתה צריך להתאים את עצמך לסגל והיו שנים ששיחקנו אחרת ועם רוטציות קצרות יותר, למשל השנה קצת ירדה לנו האיכות בגלל שחקנים מקומיים בכירים ואנחנו עדיין לא יודעים איך זה ייראה, כי אנחנו בסוג של קדם עונה. באופן כללי, המטרה היא לשחק בקצב גבוה כל הזמן בשני צדי המגרש ולהתיש את היריב, ואנחנו גם מנסים לגרום לכולם להרגיש שייכות ולכן אנחנו מנסים למצוא את הנוסחאות והמצ'אפים בשביל של כולם. אחת ההצלחות הגדולות שלנו בעונה שעברה הייתה שגם שחקנים ששיחקו רק שבע דקות הרגישו שהם חלק מההצלחה ובלעדיהם הקבוצה לא תנצח, וזה יצר משהו מאוד חזק ועוצמתי".
נסיים עם שאלה שכבר נשאלת הרבה פעמים. מתי נראה אותך חוזר לישראל ומקבל פה קבוצה?
"קודם כל, אף אחד מעולם לא הציע לי, אז אפילו לא העמידו אותי בדילמה הזאת" (צוחק, י"מ).
למה באמת?
"אף פעם לא התעסקתי עם זה. יש הרבה מאמנים מצוינים בארץ ואין הרבה קבוצות, וגם אף פעם לא הגשתי את השם שלי בשוק. ובאמת, אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה כרגע. טוב לי פה, ולמשפחה טוב פה, לפעמים אני מרגיש שלאשתי טוב יותר פה. אני רוצה להישאר באירופה כמה שאפשר והלוואי שאצליח להתקדם מפה לליגות גדולות יותר. כרגע אני חי את הרגע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו