כשמסתכלים על הטורניר האולימפי פשוט כאוהדי כדורסל, מנסים לנתח אותו בכלים הרגילים. זה מעלה שאלות כמו: האם נבחרת צרפת שווה פלייאוף ב-NBA? (לא, כי שם גם היריבות יהיו קבוצות מאומנות) או מי זה לעזאזל המילס העצום הזה מאוסטרליה, ומה הוא עשה לפטי החביב מהספסל של הספרס (שעבר לברוקלין)?
אבל זה פספוס. כי זה לא עוד טורניר. יש סיבה שלא בוחרים כאן את חמישיית הטורניר (מילס, הולידיי, דונצ'יץ', דוראנט, גובר. תודה ששאלתם). ההקשר קריטי, כמו תמיד, וכאן הוא שמדובר בעוד "איוונט" אולימפי אחד מני רבים. כזה שלא משנה כמה מפורסמים האתלטים - בסוף, כל העבודה נספרת רק כעוד מדליית זהב אחת בטבלה הגדולה. שוות ערך למדליה שאדם אחד מקבל על סדרה של תנועות חדות (בדקו מה זה מקצוע ה"קאטה" בקראטה).
דרך הפריזמה הזו אפשר אולי להסביר כמה דברים. למשל, את היכולת של ריקי רוביו, רוי האצ'ימורה, ננדו דה קולו, וכן, גם מילס. כי זו לא רק העובדה שמדובר בשחקנים מאוד מוכשרים, שבכדורסל המאוד מגביל ב-NBA משאירים הרבה ממה שהם יודעים לאימונים, וכשהם בנבחרת שתלויה בהם אז אנחנו זוכים לראות מה הם באמת שווים. זו גם - אחרי כל הכסף והציניות - העובדה שהמשחקים האולימפיים מוציאים מספורטאים התעלות שרוב הזמן באמת צריך לחכות 4 (או אפילו 5!) שנים כדי לראות. וזה נכון גם לגבי כדורסלנים.
דונצ'יץ' מעולם לא התבאס משום הפסד עם דאלאס - שמשלמת לו מיליונים - כמו אחרי ההפסדים בחצי הגמר ובמשחק על הארד. אוון פורנייה, חאמד חדאדי, לואיס סקולה ופאו גאסול סוחטים מעצמם כל מה שאפשר כשהם משחקים בשביל המשפחה, החברים, הדגל וההמנון. זה אולי נשמע פטריוטי מדי לאוזניים פוסט־מודרניסטיות, אבל זה בסוף מה שראינו בטוקיו.
ואיכשהו, זה אפילו הצליח להגיע לנבחרת האמריקנית הצינית. היה שם לחץ אמיתי, שונה. לחץ שלמשל הכריע את דמיאן לילארד. לחץ ששוב התברר - קווין דוראנט מאוהב בו.
אנחנו כל הזמן מדברים במונחים של "מורשת" ועל איך השחקנים עצמם מנסים לחצוב מקום משלהם בהיסטוריה. רק הקיץ, למשל, ג'יימס ניסה לייצר מורשת חדשה על גבי מסכי הקולנוע (פחות הלך לו).
דוראנט השקיע את הקיץ הזה בקיבוע מעמדו הייחודי בעולם הכדורסל: שחקן הנבחרות הכי גדול אי פעם, של אומת הכדורסל הגדולה מכולן. אגדה אולימפית בסדר הגודל של מייקל פלפס וקארל לואיס. אגדה, שכמו במקרים אחרים - האמריקנים יהיו חייבים למצוא דרך למלא את מקומה, כדי שהזהב יישאר אצלם גם בפריז.
מושיע, אם אתם תוהים, אין כרגע באופק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו