לברון ג'יימס, לא פחות משהוא כדורסלן היסטורי הוא דמות היסטורית, ואחד הדברים המיוחדים בה הוא שבניגוד לדורותי מ"הקוסם מארץ עוץ", או לביוויס ובאטהד - לברון ג'יימס הוא דמות שכותבת את עצמה. בכל שנייה ושנייה לברון והצוות שלו עסוקים בשיוף, בשכתוב, בעיצוב ובקיבוע של נרטיבים סביב הדמות שהיא לברון ג'יימס.
בין תוכנית דיבורים בהפקה עצמית לפודקאסט עם המאמן הבא שלו, תנועות חגיגה מהונדסות וללא שמץ ספונטניות או אותנטיות, הודעה לעיתונות שמכריזה על מעברו ללייקרס ושוטחת את המיטב מהרזומה שלו (אבל לא מזכירה את מספר האליפויות), לבין טוויט לתחבושת על כף היד במסיבת עיתונאים - אין שום דבר שלברון ג'יימס עושה שלא נועד לשרת איזשהו נרטיב.
ולכן, כדי לחגוג את יום ההולדת ה־40 של מי ששוב לא הצליח לשחק את כל 82 המשחקים בעונה, אף שהוא הכריז שזה מה שהוא יעשה - מוגש לכם כאן דירוג מיוחד: דירוג הנרטיבים של לברון ג'יימס על פי מידת אמינותם.
לכל נרטיב נצמיד שני ציונים מ־1 עד 10: הראשון, "כמה חפרו עליו" - כלומר כמה התעסקו בנרטיב הזה; השני, "כמה זה שקר" - כלומר ככל שהנרטיב יוצא מומצא כך הציון גבוה יותר. מחברים את שני הציונים ומקבלים מדד של "גודל השקר".
אז קבלו אותם, ממקום 10 ועד השקר הגדול מכולם:
10. הנראטיב: לברון הוא לוזר/צ׳וקר
מי חפר: ההייטרים
כמה חפרו: 7 מ-10
כמה זה שקר: 2 מ-10
מדד השקר: 9 (נמוך)
מה הסיפור: עם אינספור סלי ניצחון ומהלכי קלאץ׳ גדולים, לברון רחוק מאוד מאוד מלהיות צ׳וקר. עם שווי של מעל מליארד דולר ו-4 אליפויות נבא, לברון לעולם לא יוכל להיחשב לוזר. ולכן גם הנראטיב הזה נרגע בשנים האחרונות. כי כן, יש לו ברזומה כמה מהלכי קלאץ׳ קצת מביכים, מסירה גרועה פה, איבוד אומלל שם, לבנה שכמעט שוברת את הקרש כאן. אבל כמו הדיסקוגרפיה של פרנק זאפה - כשאתה כזה גדול והרזומה שלך כל כך עשיר, יהיו גם נפילות. אפילו אם נפילה בדמות סדרת גמר זוועתית שלמה היא משהו מיוחד.
9. האקטיביסט
מי חפרו: כולם!!!
כמה חפרו: 9
כמה זה שקר: 4
מדד השקר: 10 נקודות (נמוך)
מה הסיפור: אם בשורה הראשונה של ספורטאים אקטיביסטים נמצאים אנשים כמו מוחמד עלי, ג׳קי רובינסון, וביל ראסל, הרי שלברון עשה הרבה כדי להתמקם בשורה השנייה. כלומר, לא מדובר בשקר כלל ועיקר. אז למה זה ברשימה בכלל? בגלל הניפוח. איך אומר מאיר אריאל? "אדם צועק את שחסר. לא חסר לו, לא צועק". ואיש מרקטינג גאון אחד שאני מכיר נוהג לומר שחברות מבליטות בפרסום בעיקר את מה שהן לא.
אז אם נלך לפי ההיגיון הזה, הרי שעצם הניפוח והחפירה במדיה על כל סוגיה - לרבות העבודה שנאמני המשימה עושים כדי להקטין את הפעילות האקטיביסטית של אחרים - מעידים על חוסר אותנטיות ומעוררים קצת בחילה. מה גם שהוא אף פעם לא לקח סיכון אמיתי באקטיביזם שלו. ועוד לא אמרנו מילה על ערכים כמו ״מתן בסתר״. נו שוין.
8. המושיע של קליבלנד
מי חפר: ESPN
כמה חפרו: 7
כמה זה שקר: 5
מדד השקר: 12 (נמוך)
מה הסיפור: ראשית, הוא מאקרון. אקרון איננה קליבלנד. שנית, לאורך כל הקדנציה הראשונה שלו שם הוא לא הפסיק לפלרטט עם סיום חוזה ו/או מעבר (היי, ניקס) וללחוץ על ההנהלה לבנות כדי לנצח כאן ועכשיו או ש… ואז הוא נטש בצורה הכי מכוערת בתולדות הספורט. ואז הוא חזר רק כי יכלו לתת לו סופר-טים. וגם אותה הוא עזב ברגע שמיצה. היש צעקה מזוייפת יותר מאשר ״קליבלנד… דיס איז פור יו״?
7. לברון הוא גוד גאי
מי חפר: הוא והמדיה
כמה חפרו: 8
כמה זה שקר: 5
מדד השקר: 13 (נמוך)
מה הסיפור: בניסיון למצב את עצמו בשונה ממייקל ג׳ורדן האסהול או מקובי ברייאנט (עם האשמת האונס), ובניסיון למתג את עצמו כמוצר לכל המשפחה, לברון והצוות עובדים כבר הרבה שנים בדחיפת הנראטיב שלברון הוא הגוד גאי.
לראייה: 1) הוא עם אותה בת זוג כל חייו הבוגרים. 2) תראו כמה אסיסטים הוא מוסר. הנראטיב מדורג בתחתית הדירוג שלנו כי אחרי הכל, כמה שהוא מתבכיין לשופטים ומנווט חדרי הלבשה ואת התקשורת מאחורי הקלעים או עם רמיזות פאסיב-אגרסיב בסושיאל מדיה, בסוף באמת מדובר בבחור הרבה יותר נחמד מהשניים ההם.
6. מנהיג לא אנוכי שעושה את המהלך הנכון
מי חפר: הוא והמדיה
כמה חפרו: 8
כמה זה שקר: 6
מדד השקר: 14 (בינוני-נמוך)
מה הסיפור: בדומה לסעיף הקודם, גם הנראטיב הזה נועד בעיקר לשרת את ה״בידול״ המיתוגי מג׳ורדן וקובי, שהיו מנהיגים ״קשוחים״ מאוד ושכאילו תמיד לקחו את הזריקה האחרונה במקום למסור (זה שקר). שנית, מסירה לשחקן פנוי מורידה את הסיכוי שאתה עצמך תחטיא, מה שגם משרת את נתוני אחוזי הקליעה בקלאץ׳. לכן מדובר בנראטיב שלברון והמדיה דוחפים הרבה, כי הוא מאוד שימושי.
עם זאת, הוא לא מאוד מאוד שקרי. הוא קצת שקרי, כי לברון תמיד שם את האינטרס שלו לפני המועדון. אבל הוא לא לחלוטין שקרי כי לברון באמת הרבה פעמים מחפש את המסירה בקלאץ׳, יהיו הסיבות אשר יהיו.
5. לברון שינה את המשחק
מי חפר: אוהדי לברון
כמה חפרו: 6
כמה זה שקר: 9
מדד השקר: 15 (בינוני)
מה הסיפור: בספורט, כמו באמנות, נהוג לומר על הגדולים מכולם שהם "השפיעו" על הבאים אחריהם. אתם יודעים בדיוק איך זה נראה: עין עקומה כמו מג'יק, פייד־אוויי כמו ג'ורדן, קרוס־אובר כמו אייברסון, השלשות של קרי. ממגרש המשחקים ועד פרקטי ה־NBA, שחקנים כאלה שינו את המשחק ועיצבו את הסטייל של הדור הבא.
לברון, עם גוף של קארל מאלון, ראיית משחק של לארי בירד, יכולת מסירה של רכז ואתלטיות של אלוף הטבעות (אוי, אילו רק היה מסכים אי־פעם להשתתף), הוא לא שום דבר שמישהו יכול בכלל לנסות לחקות, ואף אחד גם לא ניסה. לברון כן שינה המון באיך ששחקנים תופסים את עצמם ומתנהלים בקריירה. אבל על הפרקט? זה שמור לאמנים שאפשר איכשהו להזדהות איתם.
4. רק ילד מאקרון
מי חפר: בעיקר הוא
כמה חפר: 10
כמה זה שקר: 5
מדד השקר: 15 (בינוני)
מה הסיפור: מצד אחד, אכן סיפור חיים לא פשוט, ממקום לא קל. מצד שני, הוא לא הראשון ולא האחרון שיוצא מהמקומות האלה לגדולה ספורטיבית. מעבר לזה, הנתונים הטבעיים של לברון הם הזיה על גבול האקס־מן.
בעולם שבו אחד מארבעה אמריקנים בגובה 2.13 מ' ומעלה בגיל שבין 18 ל־40 הוא שחקן NBA, מה הסיכוי של מישהו עם נתונים טבעיים כמו של לברון לא להפוך לאתלט עילאי? ועוד לא אמרנו מילה על שידורים מחוף לחוף ועל שערי עיתונים עוד כשהיה בתיכון וכתב־חצר שהפך לפרצוף בכיר ב־ESPN. אז לא, ממש לא "רק ילד מאקרון".
3. אין לו מספיק עזרה
מי חפר: הוא באמצעות המדיה
כמה חפרו: 9
כמה זה שקר: 9
מדד השקר: 18 (גבוה)
מה הסיפור: הפעם האחרונה שבה זה היה נכון היתה בקדנציה הראשונה שלו בקליבלנד. מאז אין לכם מספיק אצבעות כדי לספור את מספר האולסטארים שלברון שיחק איתם, את החברים לקבוצה שנבחרו גבוה בדראפט, את הווטרנים שוויתרו על כסף כדי לשחק לצידו, את הטריידים שהוא לחץ על הקבוצות שלו לעשות, ואת הסופר־טימס שהוא בנה לעצמו.
ועדיין, איכשהו, גם בעונה ה־204 שלו, בקבוצה שהוא החליט איך לבנות, לצד אחד השחקנים הכי טובים בליגה - זה עדיין נרטיב שהוא מצליח לדחוף לנו דרך המסכים. כבוד, יא לברון.
2. קינג ג'יימס
מי חפר: הוא והמדיה
כמה חפרו: 11 (כן. מ־10)
כמה זה שקר: 8
מדד השקר: 19 (גבוה)
מה הסיפור: אם מסתכלים על הגדולים ביותר בכל הענפים הפופולריים - מפורמולה 1, דרך גולף, ענפים אולימפיים, הוקי ועד וכולל כדורגל וכדורסל וטניס ופוטבול - כולם עוברים רף מסוים של התדירות שבה הם זכו בתארים. עם 4 אליפויות ב־21 עונות, לברון נמצא על 19% זכייה - זו תדירות הרבה מתחת לזו של "מלכים" אחרים.
אבל אפשר גם להישאר ב־NBA עצמה. ראסל זכה ב־11 אליפויות ב־13 שנה. ג'ורדן ב־6 ב־15 (40%). מג'יק ב־5 ב־13 (38.4%). דאנקן ב־5 ב־19 (26.3%). קובי ב־5 ב־20 (25%). לברון לא ברמה הזאת. יותר מזה, בעידן שלו עצמו הוא לא השחקן שניצח וזכה הכי הרבה.
איזה מין מלך זה, שמול ענפים אחרים לא מולך, על גדולים אחרים בענף שלו לא מתעלה, ולא שלט אפילו בתקופתו שלו? מומצא. מלך מומצא - זו התשובה.
1. ה־GOAT
מי חפר: לברון, המדיה והצבא בסושיאל
כמה חפרו: 12
כמה זה שקר: 10
מדד השקר: 22 (הכי גבוה)
מה הסיפור: בדיוק זה. שזה הכל סיפור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו