ג'רי ווסט מת היום (רביעי) בגיל 86, וזו הזדמנות לספר להרבה אנשים כמה חשוב, משפיע וגדול הוא היה - בייחוד עבור כאלה שבעיקר מכירים אותו בתור הלוגו של הליגה, או אולי אפילו בתור מנהל בלייקרס ובגולדן סטייט שזכה בשמונה טבעות אליפות על עבודתו במשרדים, אבל לא יודעים הרבה על ימיו כשחקן. אז מלבד הלוגו האייקוני, שכולל צללית לבנה בדמותו, הנה עוד אלמנטים שג'רי ווסט היה ה"סמל" שלהם.
הסמל של הקומבו-גארד
כרוקי בן 22, ווסט העביר את עונת 60/61 בעיקר כקלעי. עונה לאחר מכן תפס את עמדת הרכז בלוס אנג'לס לייקרס. עד סוף הקריירה שלו, בכולה שיחק בקבוצה אחת, הוא המשיך לזגזג בין שתי העמדות והפך משחקן של 8 ריבאונדים ו-4 אסיסטים בעונתו הראשונה לשחקן של 4-5 ריבאונדים ו-8-9 אסיסטים בעונות האחרונות בקריירה שלו. היכולת שלו לייצר לעצמו ולאחרים הביאה למשחק הכדורסל אלמנט של מודרניות שהקדים את זמנו, וכדאי לתת לו הרבה קרדיט על איך שהמשחק התפתח והוליד דמויות רבות, מאלן אייברסון ועד ג'יימס הארדן ועוד רבים אחרים.
הסמל של ה"קלאץ'"
כיום הכינוי הכי מפורסם שלו הוא "הלוגו", אבל עוד הרבה לפני כן הוא היה "מר קלאץ'". כשחקן שתמיד העלה את הרמה שלו ככל שהסיטואציה הפכה צמודה, חשובה, ודרמטית יותר. כסופר סטאר שתמיד שיפר את התפוקה שלו בפלייאוף - ווסט היה מודל לחיקוי לרבים מכוכבי הליגה לדורותיה, והסטנדרט לפיו מדדו האם כוכב כזה או אחר הוא אחד שאפשר לסמוך עליו ברגעים החשובים ביותר.
הסמל של טו-וויי-פלייר
עונת 68/9, כשהוא היה כבר בן 30, היתה הראשונה בה הליגה החלה לבחור את שתי חמישיות ההגנה של העונה. למרות שהיה אחרי שיאו הפיזי, ווסט נבחר אז לחמישיית ההגנה השנייה ואז לעוד ארבע חמישיות הגנה ראשונות ברצף עד לעונתו הלפני אחרונה. את זה הוא עשה כשהוא ממשיך להיות אחד משחקני ההתקפה הכי מסוכנים בליגה כולה, כשב-70 הוא הופך לראשון אי פעם שמסיים גם כמלך הסלים וגם בחמישיית ההגנה של העונה, הישג ג'ורדני למדי.
הסמל של "מסע הגיבור"... ושל ה"סופר טימס"
כשהרבה אנשים מורידים קרדיט לחבר'ה כמו לברון ג'יימס וקווין דוראנט על זה שהם זכו באליפויות רק כשהתחילו לרדוף אחרי טבעות אליפות בגיל יחסית מוקדם ולייצר "סופר טימס", הם עושים את זה בעיקר כי הם מעריכים במיוחד את הנראטיב של "מסע הגיבור" - זה שלא מוותר, לא בורח ונשאר עד שהוא גובר על כל היריבים בדרך לפסגה. ווסט הפסיד לא פחות משבע סדרות גמר לפני שזכה באליפות היחידה שלו, מסע שלם שעשה עם מועדון אחד.
עם זאת, באותה אליפות של 72' זכה לצד ווילט צ'מברליין שהצטרף ללייקרס ארבע שנים קודם - אמנם אחרי שיאו, אבל זכה ב-MVP של הגמר. לצד אלג'ין ביילור (שכבר לא היה פעיל כשזכו באליפות), רבים מחשיבים אותם לסופר טים הראשון בתולדות הליגה. ועוד לא הזכרנו את גייל גודריץ' - חפשו את השם הזה בפעם הבאה שמישהו מעז להגיד שקיירי ולוקה הם הקו האחורי הכי כשרוני אי פעם.
הסמל של ווינריות
כן, ווסט הפסיד שמונה גמרים בקריירה שלו. כן, ווסט הוא עד היום היחיד שזכה ב-MVP של סדרת גמר בה הפסיד. כן, ווסט פרש עם טבעת אליפות בודדה. ועדיין, הוא נחשב "מר קלאץ'". איך זה? גם בגלל שכאמור שכמעט תמיד היה הכי טוב שיכול היה להיות, כשזה היה הכי חשוב. גם כי התעלה ברגעים בהם אחרים הולכים אחורה. אבל בעיקר בגלל שווסט היה התגלמות הווינר האולטימטיבי - זה שנופל, ואז קם. ושוב. ושוב. שום דבר לא שובר אותו, לפחות לא כלפי חוץ. הדבר היחיד שאינו מתקבל על הדעת מבחינתו זה לא לנסות שוב. ערכים שנדמה שרבים מכוכבי הליגה כיום לא שמעו עליהם אי פעם.
