שארונאס יאסיקביצ'יוס ספג בקיץ שעבר מכה לא פשוטה לאגו. ברצלונה החליטה לא להאריך את החוזה עימו זמן קצר אחרי שזכה באליפות ספרד. זה לא רק שמאמן במעמד שלו מקבל הודעה מהסוג הזה זו גם ברצלונה שהייתה מעבר לעוד מועדון עבורו.
בארסה שבה שיחק בעבר וזכה עימה ביורוליג הייתה מעין בית שני עבורו.
ברצלונה ויתרה עליו כי לא זכה ביורוליג למרות ההזדמנויות שהיו לו וגם בגלל סגנון האימון שלו. במועדון הקטאלני לא אהבו את דומיננטיות היתר של מאמנם ואת הנוקשות שלו מול שחקניו. הם גם פחות התחברו לסגנון הכדורסל הלא משוחרר שלו. לא עזרו שלוש פעמים בפיינל פור היורוליג, שתי אליפויות ושני גביעים בספרד.
כדי להבליט מה לא חיפשו אצל שאראס הם הביאו מאמן שונה בתכלית - רוג׳ר גרימאו. אז איפה הוא ואיפה הם. ברצלונה בלי שאראס לא הגיעה העונה לפיינל פור. הוא מנגד התחיל את העונה בבית ומסיים אותה בפיינל פור הערב (שישי) כשפנרבחצ'ה תשחק מול פנאתינייקוס.
שימו לב לקריירת האימון של שאראס ועד כמה היא המריאה לגבהים. הוא מאמן 9 שנים וכבר הגיע למעמד השיא של היורוליג 5 פעמים. עם ז׳לגיריס קובנה שזה אירוע נדיר עבורה, עם ברצלונה שלוש פעמים רצוף ועם פנרבחצ׳ה בפעם הראשונה אחרי שז׳לימיר אוברדוביץ׳ עזב אותה.
הוא עדיין לא זכה ביורוליג, אבל אתה לא מגיע 5 פעמים פעמים לפיינל פור בשש שנים ועוד בשלוש קבוצות שונות בלי להיות מאמן גדול. שאראס מגיע לטורנירי הפיינל פור בקצב בו הגדול מכולם ז׳לימיר אוברדוביץ הגיע לשם. הבעיה שלו שהוא עדיין לא סופר תארי יורוליג בקצב של המאסטר הסרבי. זהו גם ההבדל שייקבע אם מי שהיה אגדה כשחקן יהפוך גם לאגדה כמאמן.
ההצלחה של המאמן בן ה-48 היא גם הבעיה שלו. אם לא היה מגיע במהירות גדולה כל כך להישגים משמעותיים לא היו שואלים למה הוא לא מצליח לעשות את ההישג הגדול באמת. אחרי פחות מעשור כמאמן הוא כבר היה בכל כך הרבה פסגות ועורר כל כך הרבה ציפיות שהוא למעשה "סובל" מרף הציפיות שהוא הציב. עם זאת, שאראס יודע שעד שהחותמת הסופית בדמות זכייה ביורוליג לא תגיע הוא עדיין לא יוכל להיכנס לרשימה של הגדולים באמת.
ומה הסיכויים שלו לעשות את זה הפעם? למרות הדומיננטיות של ריאל מדריד העונה, זה נראה פתוח והקבוצה הטורקית יכולה להגיע אופטימית. שאראס הפך את הקבוצה לכזו שמוציאה מעצמה את הפוטנציאל הגדול שלה.
מאז הגיע לטורקיה באמצע דצמבר זה סיפור הצלחה. מאזנו ביורוליג 8:18, ולזכותו הגעה לפיינל פור וזכייה בגביע הטורקי. הדבר המעניין הוא שהמאמן הליטאי משנה סגנון לעומת ברצלונה. בארסה תחתיו שיחקה כדורסל בשליטה, מאופק ומבוקר יותר. פנר שלו לעומת זאת רצה יותר, התקפית יותר ומשתמשת בשורת הקלעים לשלוש שיש לה. מספר דו ספרתי לשלוש הוא כמעט קבוע אצלה. הוא נשאר מאמן שמקפיד מאוד על הפרטים, אבל נראה שבטורקיה הוא משחרר יותר ומרוכך יותר.
מי שלא הרוויח מבואו של המאמן הליטאי הוא ים מדר. הרכז הישראלי שאיטודיס הביא היה חלק משמעותי בקבוצה של המאמן הקודם. אצל שאראס הוא כמעט לא רואה מגרש. ניק קאלאת׳יס שולט בעמדה מספר 1 וכשהוא לא שם סקוטי ווילבקין או מרקו גודוריץ׳ משחקים בעמדה הזו. מדר הוא למעשה אופציה רביעית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו