בניגוד לכמעט כל שחקן אחר ב־NBA, זאיון וויליאמסון לא נמדד על פי מספר הנקודות שהוא קולע, אלא על פי מספר המשחקים שהוא משחק. המשוואה מבחינת ניו אורלינס פליקנס ברורה: כל עוד זאיון על הפרקט, הוא טוב.
הבחירה הראשונה בדראפט 2019 שיחק העונה 16 משחקים - שבעה יותר ממה ששיחק יחד בעונות 2019/20 ו־2022/23, ושני משחקים יותר ממה ששיחק ב־2020/21, שהיתה העונה הכי פורייה שלו בליגה הטובה בעולם.
הוא אמנם פחות יעיל עם 22.3 נקודות בממוצע למשחק בהשוואה ל־24.6 נקודות עד כה בקריירה, אבל את הקבוצה שלו זה פחות מעניין, כי הוא מוביל אותה לניצחונות. לראשונה מאז 2018 ניו אורלינס בדרך להעפיל אוטומטית לפלייאוף. כרגע היא במקום החמישי במערב האיכותי, מעל לקבוצות כמו פיניקס סאנס ולוס אנג'לס לייקרס, ולכולם ברור - זה קודם כל בזכות זאיון.
"בכושר הטוב בקריירה"
עוד עם כניסתו לליגה הגדירו האנליסטים בליגה את וויליאמסון כשחקן שמבחינה פיזית "לא דומה לשום דבר אחר". כבד וחזק, אבל גם אתלטי ונייד. אלא שעם "כוח גדול באה אחריות גדולה", וזאיון פשוט לא היה אחראי מספיק בעונותיו הראשונות ב־NBA. הוא לא ניהל אורח חיים ספורטיבי, הגיע למשקל של יותר מ־130 ק"ג (כבד מאוד גם ביחס למישהו בגובהו), ונפצע שוב ושוב.
סטיבן איי סמית' מ־ESPN היה אחד מאלו שביקרו את וויליאמסון באופן הבוטה ביותר. הפרשן כינה את ההתנהלות של זאיון כ"מבישה" וטען: "היכולת שלו תלויה במספר ההמבורגרים שהוא אוכל, לא בשום דבר אחר". גם השחקן עצמו הודה ב־2023 שהוא מתקשה לשמור על המשקל: "אני בן 20 ויש לי את כל הכסף שבעולם, ככה לפחות אני מרגיש".
אז מה השתנה? קודם כל זאיון, אבל לא רק. על פי דיווחים בארה"ב, מאז חודש דצמבר הכוכב של הפליקנס השיל לפחות 11 ק"ג. אנדרו לופז מ־ESPN מסביר: "אנשים בניו אורלינס מספרים דברים נהדרים על השינוי שהוא עושה. אם אתה מסתכל עליו בטורניר אמצע העונה ועכשיו, הוא נראה פיזית אחרת לגמרי. הוא בכושר הכי טוב בקריירה".
הקרדיט מגיע גם לפליקנס. זאיון משחק העונה בממוצע 30.9 דקות למשחק, כמעט שלוש דקות פחות ממה ששיחק בשתי העונות האחרונות, ונדמה שהדבר עושה את ההבדל ושומר עליו בריא. המאמן ווילי גרין מנהל את הסגל בחוכמה, ואחרי כמה עונות שבהן הקבוצה התמודדה עם פציעות קשות של שחקני מפתח, העונה היא סוף־סוף נהנית מסגל בריא - והתוצאות בהתאם.
זאיון משיג כמעט את כל הנקודות העונה ליד הטבעת. הוא שני בליגה רק ליאניס אנטטוקומפו במספר הנקודות בצבע בממוצע למשחק (17.5), וכמעט לא זורק שלשות, מה שראינו אותו עושה לא מעט בעונותיו הראשונות. למרות הדומיננטיות ליד הסל, הוא ראוי לקרדיט גדול גם על התפקוד כמנהל משחק. הוא מוסר העונה חמישה אסיסטים בממוצע למשחק, הכי הרבה בקריירה, ויש לכך חלק גדול בשיפור ההתקפי של הפליקנס.
ג'יי ג'יי רדיק, שחקן הקבוצה לשעבר ופרשן כיום, מתרשם מאוד מניהול המשחק של זאיון וטוען: "הוא מזכיר את יאניס, את לברון או את בן סימונס בימיו בפילדלפיה". מעבר ליכולת להוביל את הכדור במשחק המעבר, רדיק מסמן את הפיק אנד רול של וויליאמסון ויונאס ולאנצ'יונאס כנשק שלהגנות קשה מאוד להתמודד איתו.
חוזר לפוסטרים
דווקא בעונה הכי בריאה שלו, וויליאמסון, שכבר שיחק פעמיים באולסטאר של הליגה, לא נבחר העונה למשחק הכוכבים. אחת מהסיבות לכך היא המעמד של ניו אורלינס בליגה. לאור התוצאות בשנים האחרונות הפליקנס הפכו לאחד מהפרנצ'ייזים האפורים בליגה. משחקים של הקבוצה כמעט לא משודרים בערוצים הגדולים בארה"ב (ESPN ,ABC או TNT), וכוכבים עולים אחרים כמו ויקטור וומבאניאמה, אנתוני אדוארדס ושי גילג'ס־אלכסנדר זוכים לסיקור נרחב יותר מאשר זאיון.
בניו אורלינס הדעות לגבי זאיון חלוקות. יש כאלה שמכנים אותו "המושיע של הכדורסל" בעיר, לצד כאלה שעדיין רואים בו כפוטנציאל מבוזבז. כך או כך, וויליאמסון דואג להדגיש פעם אחר פעם את מחויבותו לקבוצה. "אנשים לא מבינים כמה אני אוהב את הקבוצה ואת העיר הזאת, אני עושה הכל כדי שנצליח", אמר לא מזמן, והדגיש שהוא רוצה "לכתוב את הסיפור של המועדון".
הפרצוף של זאיון חוזר לאט־לאט לפוסטרים של הליגה הטובה בעולם. הוא עדיין רחוק מלהיות "תופעת הטבע" או האייקון שרבים האמינו שיהפוך להיות בימיו כשחקן מכללות בדיוק, אבל נדמה שעלה על הגל. אם הכל ילך כשורה, בקרוב נראה אותו משחק לראשונה בקריירה בפלייאוף ה־NBA. באיחור אופנתי, וויליאמסון הוא אחד מהשחקנים הכי מעניינים בליגה.
