קיילב מרטין, בעיני רבים כוכב הניצחון של מיאמי על בוסטון בגמר המזרח, דיבר לפני הסדרה על המשמעות והניסיון של אריק ספולסטרה ופט ריילי. הרי חמשת העשורים של ריילי (הנשיא) או חמשת הגמרים הקודמים של ספולסטרה (המאמן) לא משיגים לך אפילו ריבאונד, או נקודה על הפרקט.
רונן דורפן מדווח מאימון דנבר לקראת משחק 2 בגמר ה-NBA
"זו בעיקר ההתנהלות שלהם אחרי הפסדים", הסביר מרטין. "לא חשוב כמה קשה ההפסד היה - הם שקטים, וההכנה למשחק הבא מתנהלת כרגיל". לא צריך לבקש ממנו דוגמאות אחרי הניצחון במשחק השביעי בבוסטון.
"ומהי המשמעות של ג'ימי באטלר?", אני שואל אותו. "אולי כל השחקנים שלא נבחרו בדראפט שואבים ניסיון דווקא מכך שגם הוא נבחר נמוך מאוד ביחס לסופרסטאר (בחירה 30)?. בוודאי. הוא ראש הנחש שלנו", הוא עונה.
"הוא לא היה 5 סטאר בתיכון (רשימת השחקנים המבוקשים ביותר בקולג'ים). לא התעניינו בו בקנטאקי ובקרוליינה. הוא עבד קשה כדי להגיע למעמד שלו. אתה רואה אותו ומבין לאן נחישות והשקעה מביאות אותך. אתה מבין שזה משחק ארוך, ולא קצר".
אפשר היה לראות זאת במשחק הראשון שנגמר ב־93:104 לדנבר. מיאמי היא אמנית עין הסערה. היא לא נותנת למשחק חד־צדדי לברוח, ואז מנצלת את הדקות הקצרות שדנבר מנמנמת בהן כדי לשאול שאלות ברבע הרביעי.
בינתיים היא הרוויחה שחקן נוסף לנחש האלמוגים שלה - הייווד הייסמית'. שחקן עם פחות מ־300 נקודות בליגה, שמחליט להשוות את שיא הקריירה שלו (18) דווקא בגמר ה־NBA. הוא לוקח את נושא ה"לא נבחר בדראפט" לממד אחר, כיוון שהוא אפילו לא שיחק בליגה הבכירה של המכללות.
אישית, כותב שורות אלו חושב שמיאמי תפסיד את הסדרה, ושהיא לא תהיה ארוכה. אבל אלו שיחות בית קפה. מיאמי לא תפסיד לפחד, למומנטום או לפסיכולוגיה. היא פשוט עומדת מול קבוצה טובה יותר.
ודנבר לפעמים מתעתעת. גם מול הלייקרס היא נראתה פחות טובה בדקות רבות, אבל שלחה את לברון ואת חבריו הביתה בתבוסה. וכמה שהיא היתה מהוקצעת במשחק הראשון - יש לה עוד הרבה ממדים. לתכונות שניצחו במשחק - ההגנה וקבלת ההחלטות של ניקולה יוקיץ' - אין יום חלש, והן יהיו שם בכל רגע בסדרה. אבל שיעורי השלשות שלה היו גרועים מאוד וחלשים משל מיאמי, ככה שיש לנאגטס עוד הילוכים.
דנבר עשתה במשחק הראשון דברים שאלופות מרושעות עושות: סיבכה את כוכב היריבה במאץ'־אפ פיזי קשה מול השחקן השלישי בהיררכיה שלה. כשג'ימי באטלר אמור להוביל את מיאמי ולהיות מקבל ההחלטות שלה בהתקפה, הוא מסובך במשחק לא נעים עם ארון גורדון. שיקגו הגדולה עשתה זאת לא פעם עם דניס רודמן. אם באטלר לא פותר את הבעיה הזו - הסדרה באמת תהיה קצרה.
ורק הדייג ממורמר
בעלייה לכיוון הרי הרוקי הכדורסל לא בדיוק נוכח ומורגש. למעשה גם שאר הציוויליזציה לא כל כך נוכחת. קולורדו המרהיבה היא מדינה שקשה לשים בתוך רובריקות של ימין ושמאל בארה"ב, מדינה ליברלית, הן לגבי רובים והן לגבי קנאביס. למען האמת, קשה להתלהב מהשילוב בין השניים.
ליד האגם המרהיב באסטס פארק, אדם חביב בשם ג'ורג' מעביר את זמנו בין דיג באגם לציד במעלה ההר. "לדנבר אתה מגיע לפעמים?", אני שואל אותו. "כן. יש לי שם אדם שפושט את העורות וחותך את הבשר של הדובים. בשר טוב".
גורלם של הדגים טוב יותר.
"מילאו את האגם בדגי פורל די גדולים, אבל אני פשוט נהנה לדוג. אחרי שאני תופס אותם אני מחזיר אותם למים". ספורט של מנצחים ומפסידים פחות מעניין אותו: "פעם אהבתי את זה, אבל הם מרוויחים יותר מדי", הוא מסביר.
