לפעמים בסרטים אנחנו נתקלים ברגע בו עורך דין או עד אומרים משהו משמעותי באולם בית המשפט, אבל השופט מיד מבקש מהמושבעים "להתעלם ממה שהם הרגע שמעו". לכל ברור שזה בלתי אפשרי, כי המושבעים הם בני אדם. זו הצגה כלפיי חוץ, ומה שנאמר בהחלט ישפיע על החלטת המושבעים, גם אם לא יודו בזה.
ככה בדיוק מתנהלת גם ההצבעה על תואר ה-MVP ב-NBA. אפילו שמדובר בתואר האישי הכי חשוב בספורט הקבוצתי בארצות הברית. כן, זה פרס עונתי, והמצביעים אמורים להתחשב אך ורק במה שקרה העונה, במנותק מכל מה שהם יודעים - מעונות קודמות, מתדמיות. כפרס עונה רגילה, אליהם להתנתק גם ממה שאי פעם קרה באיזשהו פלייאוף.
תרימו יד אם אתם חושבים שזה אפשרי, כי זה לא. וזו הסיבה היחידה - כן, היחידה - בגינה הוכרז בשבוע שעבר ג׳ואל אמביד כ-MVP. הוא, ולא ניקולה יוקיץ׳.
אתם רואים, זה נורא פשוט - בשנתיים הקודמות אמביד סיים במקום השני בהצבעה לפרס הזה. פעמיים כסגנו של אותו יוקיץ׳. אמנם שתי הזכיות של הסנטר הסרבי של דנבר נאגטס היו, כל אחת בפני עצמה, מוצדקת וברורה וחד משמעית וחקוקה בסלע, אבל זה עלה לו בזכייה בפרס העונה.
לא משנה מה יוקיץ׳ היה עושה העונה - המצביעים לא היו נותנים לו את הפרס, בגלל שכאשר הם ממלאים את הטופס, הם יודעים שהיחידים שאי פעם זכו ב-MVP שלוש פעמים ברציפות הם ביל ראסל, ווילט צ׳מברליין ולארי בירד - שחקני טופ 10 היסטוריים, אלופים אגדיים - וזה יהיה מוזר אם יוקיץ׳, שאף פעם לא היה בגמר אפילו, יצטרף לרשימה הזו.
אז יוקיץ׳ בא, נתן עונה לא פחות טובה מהקודמות, הוביל את דנבר בקלות למקום הראשון במערב… וקיבל רק 15 קולות למקום הראשון בפרס, לעומת 73 של אמביד (מתוך 100). כן, ליוקיץ׳ עצמו לא אכפת מהפרס. ולעומתו, אמביד מאוד מאוד רצה לזכות בו. אבל זה כמעט הדבר היחיד בו אמביד התעלה על יוקיץ׳ העונה.
אמביד הוביל העונה על יוקיץ׳ בנקודות למשחק, חסימות, ואחוזים מהעונשין. זהו. לעומתו, יוקיץ׳ הוביל בריבאונדים, אסיסטים, חטיפות, אחוזים מהשדה, מהשלוש, ב-6 מ-6 הסטטיסטיקות המתקדמות החשובות ביותר (PER, טרו שוטינג, ווין-שרס, ווין-שרס פר 48 דקות, בוקס פלוס מינוס, ו-VORP). לקחתם אוויר? כי יש עוד:
המאזן של דנבר עם יוקיץ׳ העונה: 21:48 (69%). המאזן של פילדלפיה עם אמבייד: 23:43 (65%). יתרון ליוקיץ׳. המאזן של דנבר בלי הסנטר שלה: 8:5 (38%). של פילי בלי הסנטר שלה: 5:11 (69%).
אתם מבינים את התמונה? הפרס עבור השחקן הכי "בעל ערך" לא הלך לזה שהוביל כמעט בכל קטגוריה אישית וגם ניצח יותר ושהקבוצה שלו הושפעה לרעה יותר מהיעדרו. אלא, לסגנו. ולמה? כי סגנו היה באמת סגנו בשנתיים האחרונות. אז העונה "נתנו" לו את הפרס.
זו כמובן לא הפעם הראשונה שההצבעה למצטיין ב-NBA מוטה כל כך על ידי נרטיב והולכת כנגד השיקולים המקצועיים. ב-15-20 השנים האחרונות בחירות נרטיב הלכו והשתלטו על התהליך, כשיותר ויותר שחקנים זוכים בפרס כי "הסיפור שלהם" היה הכי טוב. ממש כמו בתוכנית ריאליטי.
במצב הזה, מה שנחמד בכל זאת בפלייאוף של ה-NBA זה שהרבה פעמים הוא מתקן את השגיאות שנעשות בבחירות ל-MVP. ועכשיו, אחרי שפילי ניצחה את בוסטון בלי אמביד ואיתו הפסידה פעמיים ונמצאת בפיגור 2:1, בזמן שדנבר של יוקיץ׳ מובילה 1:2 על פיניקס, נראה שטחנות הצדק שוב נותנות עבודה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו