תשכחו מהבועה באורלנדו, ג'מאל מארי המתין 1345 ימים כדי לחוות שוב אווירת פלייאוף אמיתית ב-NBA. בשני הפוסט־סיזנים האחרונים של דנבר נאגטס הוא ישב פצוע על הספסל וראה את החברים שלו מהצד. אז כשהוא סוף סוף עלה על הפרקט במאני טיים, הרגשות קצת השתלטו עליו.
"היה לי הרבה אדרנלין בגוף לפני המשחק, התרגשתי מאוד וברבע הראשון התעייפתי מהר", הוא סיפר בסיום הניצחון הראשון של דנבר על מינסוטה. ואכן, הגארד של הנאגטס החטיא את כל חמש הזריקות הראשונות שלו במשחק: "לפעמים כשאתה כל כך רוצה לשחק טוב, זה משפיע עלייך לרעה", הוא ניתח את ההתחלה הרעה שלו.
אבל מארי התאושש, ובגדול. הוא סיים את המשחק הראשון בסדרה עם 24 נקודות, והלילה (בין רביעי לחמישי) הוא כבר התפוצץ עם 40 נקודות, בהופעה שהזכירה לאוהדים של דנבר רגעים יפים מהפלייאוף בבועה ב-2020. הכותרות בארה"ב הכריזו הבוקר: "באבל מארי חזר".
באופן עקבי, מארי הוא שחקן שמרים את עצמו בפלייאוף. ב־35 ההופעות שלו על הבמה הכי גדולה של הכדורסל העולמי הוא העמיד ממוצעים של 24.7 נקודות, וקלע בכמעט 42% מחוץ לקשת, זאת בהשוואה ל-16.9 נקודות ו-37.3% בקריירה שלו ב-NBA. אבל מה שהאוהדים בליגה לא יכולים לשכוח, זה את הסדרה שלו מול יוטה ג'אז בחצי הגמר בבועה.
הקנדי בן ה-26, אז שחקן די אלמוני בליגה, העמיד בשלושה משחקים ממוצע של 47.3 נקודות עם 64% מהשדה, 63% מחוץ לקשת (22 מ-35), כולל שני משחקים פסיכיים בהם קלע 50 נקודות ו-9 שלשות. הוא הפך לשחקן היחיד חוץ ממייקל ג'ורדן שמסיים שלושה משחקי פלייאוף רצופים עם לפחות 40 נק', 5 אסיסטים ו-5 ריבאונדים, וגם לשחקן הרביעי בהיסטוריה שקולע 50+ נק' יותר מפעם אחת באותה סדרה.
בעונה העוקבת לבועה, שהייתה הטובה ביותר עבורו בקריירה, הוא קרע את הרצועה בחודש אפריל, פספס את הפלייאוף, ולאחר מכן את כל עונת 2021/22 עד ששב לשחק כדורסל בתחילת העונה הנוכחית. "אמרתי לג'מאל שאני מרגיש שהוא טוב יותר עכשיו מלפני הפציעה", סיפר מייקל פורטר ג'וניור, חברו לקבוצה, "אני יודע שהוא כנראה לא מרגיש ככה, אבל השנה שלו בחוץ שינתה את המודעות שלו למשחק. הוא עושה את הדברים נכון יותר, הוא הפך לרכז אמיתי שעושה את השחקנים שלצידו טובים יותר".
ניקולה יוקיץ' הוא סופרסטאר מיוחד, אין לו את המניירות שיש לרוב הכוכבים הגדולים בליגה. לכן גם אחרי שמארי גונב לו הלילה את ההצגה הוא אומר לעיתונאים: "הוא מספר 1 אצלנו בשני המשחקים האחרונים. אני חושב שהוא משחק טוב יותר עכשיו מבבועה, האנרגיה והמנהיגות שלו הן ברמה אחרת".
יותר מכך, הסרבי מבין שכדי ללכת עד הסוף העונה הוא חייב את מארי בשיאו. בלעדיו הוא ניסה כבר פעמיים ברציפות, אבל לא הצליח להוביל את הנאגטס מעבר לחצי הגמר האזורי, למרות שהגיע לפלייאוף כשחקן הטוב בליגה. אחרי שני משחקים, אפשר לומר בזהירות - לג'וקר יש סיבות לאופטימיות.
