בדיעבד, ילדותו של ריצ'ארד ג'פרסון שימשה סדנת הכנה מוצלחת לקראת החצי השני של קריירת ה-NBA שלו כשני עשורים מאוחר יותר. מי שגדל במשפחה של הורים מיסיונרים התרגל להחליף מדינות ויבשות כמו גרביים. "אכלתי אוכל שונה, פגשתי אנשים שונים וחוויתי תרבויות שונות", סיפר לא מזמן בתיאור שבמובנים רבים היה יכול להתאים גם לשמונה העונות האחרונות שלו בליגה, שבהן החליף שש תחנות: מקבוצות תחתית ועד מועמדות לאליפות, מסן אנטוניו של טים דאנקן ועד קליבלנד של לברון ג'יימס.
איכשהו, דווקא השנתיים וחצי במדי הספרס, שבה לא הצליח להותיר חותם משמעותי של ממש, נחקקו בתודעה של ג'פרסון עצמו כמעצבות. "למרות העלויות והירידות, למדתי שם", הסביר השבוע ל-ESPN והתייחס למודעתו הגוברת בתקופה הזאת להרגלי תזונה וטכניקות של אימון - כאלה שככל הנראה סייעו לו להיות מרכיב משמעותי בגמר NBA בגיל 36, עם תשע נקודות (4 מ-7 מהשדה) ושמונה ריבאונדים ב-90:120 המוחץ של הקאבס על גולדן סטייט (2:1 בסידרה).
בפעם הקודמת שג'פרסון היה במעמד, עם ניו ג'רזי עליה השלום ב-2003, מאמן הוורירוס סטיב קר היה עדיין שחקן סן אנטוניו, שסיים את אותה סידרה בצד השמח. במסיבת העיתונאים לפני הניצחון של קליבלנד הזהיר מהשיבוץ הצפוי של ג'פרסון בחמישייה במקום קווין לאב (נמצא תחת נוהל זעזוע מוח) - מה שהתברר כנבואה מוצלחת של מאמן בוגר אריזונה על שחקן בוגר אריזונה: "יהיה קשה יותר נגד ההרכב הזה כי הם יהיו מהירים יותר. זה יאפשר ללברון לפעול יותר בנוחות". ג'יימס אכן סיים את המשחק עם 32 נקודות, 11 ריבאונדים ושישה אסיסיטים.
ג'פרסון עם דלבדובה והמאמן טיירון לו // צילום: אי.אף.פי
ימשיך לפתוח בחמישייה?
זה היה בסך הכל משחק קדם עונה חסר חשיבות באוקטובר האחרון אבל שלוש שניות של ג'פרסון החזירו את כל הנוכחים 12 שנה לאחור. בלי הודעה מוקדמת, הרכש החדש של קליבלנד התעופף אל השמיים, התכחש לגילו (35) והטביע על 220 הסנטימטרים האומללים של וולטר טבארז מאטלנטה. ב-2003, באותה סידרת גמר מול הספרס, היה זה קווין וויליס (2.13 מ') בתפקיד השותף לפוסטר באחת ההטבעות היותר מפורסמות בהיסטוריה של המעמד.
זה היה סיפתח מרשים של ג'פרסון, שדי השתלב מהר מאוד בקליבלנד, עוד בתקופת דיוויד בלאט. קטעי הסנאפצ'ט שבו הוא מתבדח על חשבונם של קווין לאב, צ'אנינג פריי ואפילו על לברון כבר הפכו למצרך די פופולארי ברשת. ובדומה לסרטונים, שתכליתם להעביר פואנטה (מוצלחת יותר או פחות) בשניות בודדות, נדמה שגם ההתקפה של הקבוצה במשחק השלישי, עם ג'פרסון בתפקיד מוגדל, הגיעה מהר מאוד לעניין.
קליבלנד, שעד עכשיו בעיקר התרגלה לדבר על קצב מהיר (בלי גיבוי של ממש במספרים) עלתה במשחק מממוצע של 92.2 התקפות למשחק בפלייאוף ל-97. ג'פרסון, שחקן עם תנועה טובה יותר מאשר לאב, אמנם נגע בכדור הכי פחות מכל שחקני החמישייה של הקאבס (33 פעמים לעומת 94 של ג'יימס, 88 של קיירי אירווינג, 49 של ג'י.אר סמית' ו-42 של טריסטן תומפסון), אבל אפשר ריווח טוב יותר וקצב מהיר יותר. גם בהגנה הנוכחות שלו היתה מן הסתם משמעותית יותר מזו הפורוורד הרך יחסית.
"לאב ראה אותי בסוף המשחק ואמר לי 'תן לי חיבוק'", סיפר ג'פרסון בסיום. האם הפתיחות הרגשית הזו תישמר גם ברגע ששחקן החמישייה המקורי יהיה כשיר (אולי הלילה) אך יישאר על הספסל לאור התוצאות במשחק האחרון?
אחרי שעזב את ניו ג'רזי, ג'פרסון היה לא מעט פעמים במקום הנכון בזמן הלא נכון: אל סן אנטוניו הגיע בין האליפויות של 2007 ו-2014; את גולדן סטייט עזב שנה לפני שהפכה ללהיט ואל דאלאס התייצב כמה שנים לאחר ימי האליפות של 2011. אולי הפעם סוף סוף הצליח לו עם הטיימינג. או כמו שהוא מעיד: "לא יהיו לו עוד 13 שנה כדי להגיע לכאן שוב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
