טרמל דארדן הוא השחקן המשמעותי הכי מבוגר במפעלים האירופיים. בגיל 40 הוא היה אחד השחקנים המובילים של לודוויגסבורג במסע האדיר לפיינל פור של ליגת האלופות שהסתיים אתמול (ראשון) עם המקום השלישי המכובד אחרי ניצחון מוחץ על הפועל חולון.
לצערו הרב דארדן לא שיחק בשל פציעה קלה (אמור להיות כשיר לפתיחת הפלייאוף בליגה הגרמנית בסוף השבוע), אבל אנחנו תפסנו אותו בבילבאו לשיחה מרתקת במהלכה ניסינו להבין איך שומרים על הגוף ועל המוטיבציה לאורך כל ך הרבה שנים.
"האל מרחם עלי ועוזר לי לשחק ברמה הזאת", הוא אומר ל"ישראל היום". "אני מנסה לדאוג לגוף שלי אבל בסופו של דבר הוא שם למעלה זה שנותן לי להמשיך. למאמן (ג'ון פטריק, י"מ) גם מגיע קרדיט כי הוא האמין בי ונותן לי הזדמנות לשחק ברמה גבוהה. הכדורסל של היום הוא כדורסל של היילייטס ואנשים אוהבים להראות את עצמם, אבל בסוף זה עניין של ניצחונות. רעב ואתלטיות ויכולת זה מה שמנצח וזה מה שחשוב, וזה מה שאני מנסה להביא למגרש בכל יום".
מה אתה עושה כדי לשמור על הגוף שלך?
"זה תהליך. אני עושה מתיחות 15 דקות ו-8-10 דקות של חימום לפני כל אימון. בבית יש לי תכניות מה לעשות עם הגוף שלי ובמשך שעה אני עובד על האיברים ודואג להם. אני אוכל דברים נכונים ומאושש את הגוף. צריך משמעת לזה כדי לא לאכול מה שטעים אלא לאכול מה שטוב לגוף. זה תהליך משנה לשנה וצריך להשתפר בו כל הזמן כדי להיות מסוגל להצליח ולהישאר הרבה זמן ברמה גבוהה".
ובכל זאת, לא קל לשמור על רמה כל כך גבוהה במשך שנים רבות.
"רוב האנשים בספורט הזה חושבים שאם אתה בן 30 אתה חלוד. קרעתי את האכילס לפני חמש שנים וכולם חשבו שאני גמור. אמרו לי לפרוש. כל שנה אני מתכונן ורוצה לשחק הכי חזק שאני יכול. אני אסיר תודה שאני יכול לשחק ברמה גבוהה. אני מתאים להיות ביורוליג ויש לי מה שצריך ואת הכישורים וההבנה של המשחק כדי לעזור לקבוצות לנצח. אני אסיר תודה שאני יכול לעזור בליגת האלופות וזה שאני בן 40 לא אומר שאני לא יכול לספק הופעות. כולם חשבו שאני גמור אבל יש לי הזדמנויות ואני לוקח אותן בעזרת האל. אני מודה לו כל יום על זה".
מאיפה אתה מביא את המוטיבציה לשחק כל כך הרבה שנים?
"זה שילוב של להראות לאנשים שאני לא זקן ושהגוף שלי מסוגל לעשות דברים יפים. זה שמישהו בן 35 לא אומר שהוא לא יכול יותר. צריך להסתכל על דברים שהם לא גיל. טום בריידי משחק פוטבול עד גל 45. זה ספורט שונה ועמדה שונה, אבל תראה את לברון ג'יימס וכריס פול משחקים ברמה גבוהה בגיל מבוגר כי הם לקחו את זה ברצינות מגיל צעיר. אני ככה מגיל 25 ועושה שינויים כדי להאריך את הקריירה. אתה לא יכול להתחיל לדאוג לזה רק כשהגיל מתקדם, אלא צריך משמעת כבר בגיל צעיר כדי להתאים את עצמך לגיל מאוחר יותר. אתה לא נשאר בן 25 והחימום והתאוששות והמתיחות והתנאים צריכים להתאים לגיל. צריך מוטיבציה ורעב כדי להקריב ולרוב האנשים אין את זה. בספורט הטכנולוגיה עוזרת לחקור את הנושא וככה אני מסוגל להילחם ולהופיע. לברון, כריס פול, בריידי יש להם משמעת אדירה כדי להמשיך ואני מנסה לעשות את זה ולתת לעצמי את ההזדמנות לשחק כדורסל ככל שאני יכול".
איך זה לשחק עם שחקנים צעירים ממך בכמעט 20 שנים?
"זה נהדר במיוחד כשאתה רואה שחקנים צעירים מוכשרים, חלק מהם בגיל של אחיי הקטנים. אני גדלתי במשפחה תוך שאני מגדל את האחים שלי וזה די דומה למה שקורה לי עכשיו. לפעמים יש צעירים שמרגישים שהם יודעים הכל והם לא רוצים לשמוע כשמדברים איתם, אבל הרוב מקשיבים ואני רוצה לעזור להם ולהעביר מהניסיון שלי".
"זה מצחיק, לפעמים אני יכול לדבר על משהו שקרה בשנת רוקי שלי וחלק מהשחקנים היו אז בני 5. יש לי חבר לקבוצה בן 23, שזה 17 שנים של הבדל, והרבה פעמים אין להם מושג על הרבה דברים שחוויתי. אני מנסה להוות דוגמא טובה ולתת להם מה שהם צריכים כדי לפתח את הקריירה".
הכדורסל השתנה במהלך השנים?
"כן. המשחק יש דברים שהשתנו. הפיזיות והמנטליות השתנו. הכישורים הם גבוהים יותר היום, האתלטיות משתפרת והשחקנים נהיים מהירים יותר. באופן כללי הבנת המשחק אותו דבר כמו שהייתה בזמני, יש שחקנים חכמים וגם אם הם לא הכי חזקים פיזית הם יכולים לשחק ולהוביל. לפעמים זה חסר לי בגילאים הצעירים. שחקן שיודע איך לשחק לא מוערך כמו שהיה בעבר".
כיאה לשחקן ותיק ששיחק שנים רבות ברמות הגבוהות, דארדן זכה בלא מעט תארים בקריירה, אך את גביע היורוליג הוא לא זכה להניף. פעמיים הוא הפסיד בגמר, פעם אחת עם ריאל מדריד ופעם אחת עם אולימפיאקוס. את ההפסד עם ריאל למכבי ת"א ב-2014 הוא לא שוכח. גם לא את המפגש עם גיא פניני שהגיע בגיל 38 לפיינל פור והודח בחצי הגמר.
"שיחקנו אחד נגד השני בפיינל פור ב-2014", נזכר דארדן. "הוא מנע ממני אליפות. הוא מבין את המשחק, הוא משחק עם המוח ובזכות זה הוא משחק עד גיל כזה. הוא נאבק בהרבה קרבות ברמות הגבוהות ויש לו השפעה על הקבוצה. ההשפעה שלו במדד פלוס מינוס היא גדולה. צריך שחקנים כאלה בגלל שהניסיון שלהם מגיע לידי ביטוי ברגעים גדולים. הצעירים מסתכלים על סוג כזה של שחקנים כדי שינהיגו וקבוצות צריכות שחקנים כאלה. הוא מפתח לריצה של הקבוצה הזאת והוא עזר לגיא גודס הרבה מאוד בכל מה שעבר עליהם העונה".
איך יכול להיות שהייתה לך קריירה כל כך ארוכה ולא הגעת לשחק בישראל?
"שאלה טובה, אני באמת לא יודע. ב-2015 (בזמן שגודס אימן את מכבי ת"א, י"מ), כששיחקתי בבשיקטאש מכבי התעניינו בי והייתה לי אפשרות ללכת לשם, אבל שיחקנו טוב והקבוצה הייתה טובה אז לא רציתי לעזוב. הלוואי שהייתה לי הזדמנות לשחק בישראל. אני מאמין שהייתי נהנה מסגנון המשחק, כי זה הסטייל שלי. בשנת הרוקי שלי שיחקתי בטורקיה, ואז עברתי לבלגיה לכמה שנים והתחלתי לטייל בהרבה מקומות. אשמח אם תהיה לי הזדמנות לשחק בישראל, במיוחד לאדם רוחני כמוני, אשמח לחוות חלקים במדינה מחוץ לכדורסל בעקבות ישו והאל. כשאתה בגיל שלי אתה עובר משנה לשנה ומחפש הזדמנויות. אולי האל עוד ישלח לי הזדמנות כזאת".
אתה כבר יודע עד איזה גיל תמשיך לשחק?
"לא. בשנים האחרונות אני פשוט לוקח את זה משנה לשנה ובכל קיץ מקבל החלטה. קשה לי שאני מחמיץ את הילדות של הילדים שלי וזה בהחלט משפיע על ההחלטות. האל נותן לי להמשיך לשחק ברמות גבוהות ומן הסתם יש לי עוד כמה שנים לשחק ככה, אבל זה ממש לא פשוט עבורי. אני יודע שאם אמשיך לשחק אחרי גיל 40 אנשים אולי קצת יסתכלו מוזר, אבל אני רק רוצה לסיים חזק את העונה ולראות מה יהיו האופציות".
לסיום, מה הטיפ שאתה יכול לתת לשחקן צעיר שמתחיל עכשיו את הקריירה ורוצה להגיע לרמות הגבוהות ולהישאר שם שנים רבות?
"קודם כל, תאמין בכישרון שלך. התהליך יקח קצת זמן אבל להאמין בתהליך ולעבוד הכי קשה בכל קבוצה שאתה מגיע אליה. אני מנסה תמיד להיות הכי בכושר למרות הגיל ולעבוד הכי קשה. אם אתה מאמין אתה לא יכול להחמיץ את זה. מה שאתה מאמין בו יקרה. רציתי להגיע לאן.בי.אי וידעתי שאם לא אז אגיע לשחק ברמות הגבוהות באירופה. עשיתי את החלק שלי בלהאמין וגם בלעבוד קשה. כשאני מתאמן בקיץ אני מנסה להיות הכי משקיען וגם במהלך העונה. צריך להתחיל לדאוג לגוף מגיל צעיר. לעשות מתיחות 10-15 דקות כמו שאני עושה כבר מגיל 25. אף אחד לא רוצה לעשות מתיחות בגיל הזה אבל זה מה שצריך לעשות. מתיחות זה משהו שדורש משמעת, ואני צריך להחליט שאני עושה את זה למרות שאני עייף ולמרות שאין לי כוח. לפעמים בעטו אותי החוצה מאולם למרות שרציתי להישאר כי היה מאוחר מדי. תמיד נשארתי אחרות להתאמן, לזרוק ולעבוד בחדר הכושר. אם אתה רוצה להגיע למטרות שהצבת לעצמך אתה צריך להשקיע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
