"שרווין-וויליאמס", תאגיד ענק לחומרי צביעה היושב בקליבלנד, הוא עוד אחד מסיפורי ההצלחה האמריקנים עליהם מושתת אתוס "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות". משני יזמים חסרי אמצעים ב-1866 הפכה החברה לקונצרן עולמי המגלגל מיליארדים ומעסיק עשרות אלפי עובדים, אבל לפחות למספר ימים ביוני 2016 גילו שם, אולי לראשונה, את הבלתי אפשרי. זה מה שקורה כשאתה מכניס את עצמך לעימות עם לברון ג'יימס בקליבלנד בגובה עשרות מטרים מהאדמה.
מעט אחרי האליפות ההיסטורית של הקאבס, היה מי שהחליט בחברה להחליף למספר חודשים את שלט הענק המזוהה של הכוכב, המתנוסס על בניינה - זה שנקרע לגזרים אחרי העזיבה למיאמי ב-2010 והועלה שוב לראש התורן ב-2014. הסיבה: חגיגות 150 שנה לתאגיד. כ-25,000 אזרחי העיר לא התבלבלו, חתמו על עצומה ודרשו לבטל את רוע הגזרה, על אף ההבטחה שהמיצג יוחזר לשמי אוהיו בסתיו של אותה שנה. "השלט הוא סמל של התמדה, הבטחה וגאווה", נכתב, "הסרתו תהיה לעג למה שאנחנו קוראים קליבלנד".
הסוף היה צפוי כמו קומדיה רומנטית מהסוג הזול: בחברה ביצעו פניית פארסה וביטלו את תליית השלט החדש. "אין דרך טובה יותר לחגוג 150 שנה שנה מאשר עם אליפות אן.בי.אי", הסביר-התנצל יו"ר התאגיד. קליבלנד, מסתבר, לא באמת ערוכה לחיים ללא ההשגחה האווירית של לברון ג'יימס. אפילו לא למספר חודשים.
לברון במשחק מס' 2. "רוצה להמשיך לנצח" // צילום: אי-אף-פי
"כל מה שצריך"
לא משנה איך הסדרה הזו תיגמר, אני חושב שהוא יישאר כאן", טוען בביטחון ג'רמייה, נהג האובר שבכלל הגיע לקליבלנד מאריזונה אבל "אוהד את לברון". "הוא בנה לעצמו אחוזה כאן באקרון והילדים שלו גדלים כאן אז לא נראה לי שהוא הולך לשומקום", הסביר. ואכן, בהיעדר עזרה מחבריו לקבוצה בסדרת הגמר הנוכחית - או, נגיד, הגנה - בקליבנד נאחזים בעזרה מסוג אחר לקראת הקיץ הקרוב, שבו ג'יימס יוכל להפוך לשחקן חופשי: אשתו סבאנה, גם היא ילידת אקרון (45 דקות מקליבלנד); בנו הבכור לברון ג'וניור (14), שכישורי הכדורסל שלו כבר גורמים להתעניינות מצד מכללות לא מעטות; ושני ילדיו הנוספים ברייס (11) וזורי (4).
"אני רוצה להמשיך לנצח", ענה ג'יימס כשנשאל על עתידו לפני כחודשיים - בחלק שעשוי להופיע תחת "למה לעזוב" - אך הוסיף: "ויש את המשפחה שלי, היא ההדבר הכי חשוב שלי בחיים" - במה שעשוי להופיע, כך מקווים בקליבלנד, תחת "למה להישאר".
"בואו לקליבלנד וצפו בשמש לפחות שלוש פעמים בשנה, כל הכלכלה שלנו מבוססת על לברון ג'יימס", מצליפה בעיר האפורה פארודיה משעשעת מ-2009, שהפכה לוויראלית. רק שבמקרה של לברון הסאטירה עולה על כל דמיון: על פי מחקר של אוניברסיטת הארוורד משנה שעברה, לחזרה של ג'יימס לעיר ב-2014 היה אפקט מכריע בעלייה של 13 אחוז בפתיחת ברים ומסעדות מסביב ל"קוויקן לואנס ארינה" ולגידול של 25 אחוזים בתעסוקה במקומות האלה.
הפארודיה על קליבלנד:"ברור שמפחדים פה מהאפשרות שהוא יעזוב", מודה ברמנית מקומית בדינר אמריקני טיפוסי סמוך לאולם, כ-24 שעות לפני משחק 3 בסדרה. את הקירות מכסים דגלים של הקאבס עם סיסמת הפלייאוף התורנית, "כל מה שצריך" ("whatever it takes") - לפעמים נדמה שהן נבחרות רנדומלית מתוך מחשב; "אחרי שלברון עזב למיאמי היה כאן מת". עכשיו, לעומת זאת, "מת" כאן "רק" כשהקאבס לא משחקים. וזה משמעותי.
"אף אחד לא יכעס אם לברון יעזוב"
בטקס הכתרת אלופת המזרח, לאחר הניצחון במשחק השביעי בבוסטון, בלטה לחיצת יד קרירה במיוחד בין ג'יימס לבעלים דן גילברט. אל המשקעים הוותיקים - הבעלים כינה את השחקן "בוגד" לאחר העזיבה למיאמי - הצטרפו בשנתיים האחרונות גם התמיכה בדונאלד טראמפ (שאותו ג'יימס מרבה לבקר), העזיבה של הג'נרל מנג'ר דיוויד גריפין והטרייד של קיירי אירווינג. "אף אחד כבר לא יכעס עליו אם הוא יעזוב הפעם", מרשה לעצמו ג'רמייה לדבר בשם כל תושבי קליבלנד באשר הם, "הוא הביא לעיר אליפות ונתן הכל עבורה".
מסתבר שהמסרים של ג'יימס, מנגנון שעובד 24/7, מחלחלים מטה בצורה מוצלחת למדי. במהלך מסיבת העיתונאים שקדמה למשחק 3 הלילה, קטע הכוכב שאלה של כתב רק בשביל לחזור לשאלה קודמת ולדייק את תשובתו: "רציתי להבהיר שאני לא מרגיש טוב לגבי המצב הנוכחי של הסדרה, לא לגבי ההמשך שלה. אני יודע איך קטעים יכולים לעבור עריכה ואחר כך יגידו שלברון אמר שהוא לא מרגיש טוב לגבי המשך הסדרה".
ובתרגום לשפת הנראטיב: אני נותן הכל - כלומר "כל מה שצריך" - עבור קליבלנד. בקיץ הקרוב אולי יאלץ ג'יימס לפדות את נקודות הלגיטימציה שהרוויח כדי לעשות שוב "כל מה שצריך", הפעם עבור עתידו האישי. גם אם זה אומר ש"צריך" לעזוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו