אולימפיאדת טוקיו, שתצא לדרך בעוד שנה ועשרה ימים, תסגור עבור מנכ"ל הוועד האולימפי גילי לוסטיג שנות דור בתפקיד. מי שהגיע מעולם הכדורעף, עבר לניהול היחידה לספורט הישגי - הזרוע הביצועית של הוועד האולימפי, ומשם לכיסא המנכ"ל של הוועד עצמו, נתפס בעיני רבים כאדם היחיד בהדר יוסף והסביבה שלא מתלכלך בפוליטיקה.
מבחינת מבקריו של לוסטיג, זו בדיוק הסיבה לניגוח, שהרי הם לא מאמינים שבארגון המדובר אפשר להתקדם לאנשהו בלי להידבק לאנשים הנכונים. עם זאת, איש אינו יכול לחלוק על כך שלראשונה זה שנים מנכ"ל הוועד הוא לא רק איש כספים או מינוי פוליטי, אלא אדם שהגיע מאולמות המתנ"סים של הספורט הישראלי וגידל דורות של ספורטאים. לכן הראיון עימו הוא שילוב בין מקצועי לכלכלי, עם פרספקטיבה של 25 שנים, כאמור.
אשרם. "אחת מחמש המתעמלות הטובות בעולם" // צילום: GettyImages
כמדי ראיון עימך, שנה לפני המשחקים, אנחנו פותחים בתחושה האישית שלך.
"אני חושב שמצבנו טוב יותר ממה שהיה לפני ריו, ולכן אני אופטימי מאוד. אנחנו מגיעים למשחקים עם עומק בענפים החשובים במשפחה האולימפית, כמו גם עם ענפים חדשים, ומדברים על צפי לשתי מדליות לפחות, כדי לשחזר את ריו, אבל רוצים מעבר לכך".
אם אנחנו צריכים לבקש ממך סוס שחור, כזה שלא מופיע בתחזיות של חובבי הספורט, איזה/ו ספורטאי/ת או ענף היית מסמן?
"אני חושב שהשחייה יכולה להפתיע בגדול, ולאחר אליפות העולם, שתחל בשבוע הבא, אהיה מדויק יותר. אני חושב שכישרון כמו אנסטסיה גורבנקו לא צמח כאן אף פעם. למשחקים האולימפיים היא תגיע בת 17, ולדמיין אותה עושה גמר אולימפי - האישה הראשונה שלנו אי פעם - יהיה בעיניי הישג ענק. כשאני מסתכל על הגברים, אני מבין שיש לנו עומק בשחייה, ושלמרות הביקורות עושים עבודה מצוינת, שאת תוצאותיה נראה בשנים הקרובות".
אחת האכזבות הגדולות של השנים האחרונות היא השיט הישראלי, שמתוקצב בסכומים אדירים ונחשב ענף מועדף. עד מתי?
"אתחיל מהסוף. אם באולימפיאדה הזו הגלישה או השיט לא יביאו מדליה, התקציב שלהם ייפגע ונעשה חושבים לגבי כל הענף הזה והתמיכה שלנו בו. עם זאת, אני חייב לציין שעושים שם עבודה טובה. אני דחפתי להחזיר את גור שטיינברג לנבחרת הגלישה וצריכים לתת לו זמן. אני חושב שכבר בטוקיו נראה ממנו ומהצוות שלו, גם בבנים וגם בבנות, תוצאות, כולל מדליות. לגבי ה־470 מצבנו אכן בעייתי בכל הקשור לדור ההמשך בגברים. לגבי הנשים אני הרבה יותר אופטימי, גם לגבי טוקיו".
מוקי. "העומק בג'ודו יכול להביא מדליות" // צילום: אלן שיבר
בוא נפתח רגע את הסיפור שלכם מול הג'ודו הישראלי. הענף האולימפי המצליח ביותר ונדמה שיש מתח ומריבות אינסופיות, כאילו מדובר בשני גופים מתחרים.
"המריבות הן במעמד צד אחד. משה פונטי, אדם שאפשר להתווכח על הסגנון שלו אבל לא על התוצאות שלו, עושה עבודה ומביא הישגים ששום ענף אחר לא מביא, וחושב שאנחנו מפלים אותו או את הענף שלו. מובן שזה לא נכון. אפשר להסתכל על המעטפת שהוא מקבל ולראות שלטענות שלו אין קשר למציאות".
אולי זה משהו מעבר. פונטי מזוהה עם מירי רגב ועם סילבן אדאמס, שהוא או מי מטעמו עומדים לנצח את יעל ארד בקרב הירושה אחרי שיגאל כרמי (היו"ר הנוכחי), יסיים את תפקידו לאחר טוקיו 2020.
"את זה אני לא יודע וזה לא קשור אלי, אבל לעניות דעתי, לחשוב שבגלל זה מישהו מתנכל לג'ודו או לפונטי זה דמיוני לגמרי. כשדובר על כך שהקשחנו את הקריטריונים רק לג'ודו זה נבע מכך שאנחנו רוצים לנסוע עם מתחרים ולא עם משתתפים לטוקיו, ועובדה שהג'ודוקות עשו את הקריטריון בלי בעיה.
"לצד המחמאות צריך לזכור את ההופעה של נבחרת הנשים באליפות אירופה האחרונה במינסק, אבל יש לפנינו אליפות עולם ואז נוכל לדעת יותר לקראת טוקיו. כרגע, התקווה הגדולה היא אכן שגיא מוקי, אבל הג'ודו יגיעו כנבחרת ולכן העומק שם יכול להביא עוד מדליות, כי אין לחץ על ספורטאי אחד או על ספורטאית אחת".
אז אמרנו גלישה, אמרנו ג'ודו, ואי אפשר בלי הספורטאית מספר אחת בישראל - המתעמלת לינוי אשרם. היא עשויה מחומר ששווה מדליה אולימפית, או שאנחנו בדרך להתרסקות כואבת?
"בהחלט מועמדת למדליה. נכון שזה ענף עם הרבה פוליטיקה ושופטים שמכריעים הכל כי זה ענף לא מדיד והרבה עניינים שמעבר, אבל בסופו של דבר, לינוי הראתה לנו באליפות אירופה במינסק שהיא יכולה להביא מדליה גם בתחרות גדולה: באופי שלה, ביכולת שלה וגם בתגובות שקיבלנו בענף מסביבנו. היא אחת מחמש המתעמלות הטובות בעולם ונבחרת ההתעמלות הישראלית אחת מחמש הטובות בעולם, היה פעם דבר כזה?"
צ'מטאי. "צריך לשים דגש על לונה" // צילום: רויטרס
אומרים שהספורט במדינות נמדד לפי האתלטיקה הקלה. זו האולימפיאדה האחרונה של הקופצת חנה קנייזבה־מיננקו, ואחרי לונה צ'מטאי־סלפטר המדהימה לא צומח שום דבר.
"אתם צודקים בגדול, אבל צריך לשים דגש על לונה. אנשים מסבירים לנו כבר שנים שהיא מסוגלת לזכות במדליה במרתון הנשים. בהתחלה אפילו אני לא האמנתי בזה, אבל היום, שנה לפני המשחקים, כשאני מסתכל בגרף ההתקדמות שלה, אני מתחיל לחשוב שאנשי המקצוע צודקים. דמיינו לעצמכם מדליה אולימפית לישראל במרתון. זה ייקח את כל הענף קדימה. ואם היא תסיים בעשר הראשונות, זה יהיה הישג מדהים".
אנחנו רואים גם במשחקים האולימפיים של החורף וגם באלו של הקיץ שהכיוון הוא אקסטרים ספורט. שום ילד ישראלי לא יטיל כידון, אבל כולם מטפסים, והטיפוס הוא כבר חלק מהספורט האולימפי.
"זה בהחלט כיוון שאנחנו עובדים ומכוונים אליו, ונראה אחרי טוקיו לאן נושבת הרוח. אני יכול להגיד לך שמכל הענפים החדשים, בישראל האיגוד שעובד הכי מקצועי והכי רציני הוא ענף הטיפוס. הם רוצים ללמוד ויש להם גם פוטנציאל לאור הפופולריות של הנינג'ה הישראלי. אני בהחלט חושב שיחד עם גלישת הגלים, זה ענף שבשנים הקרובות יוכל להביא לנו תוצאות, כי יותר ויותר ילדים ישראלים נכנסים אליו".
לסיום, אנחנו מסיימים מחזור אולימפי נוסף וכבר 40 שנה שאין במשלחת הישראלית שום ספורטאי ערבי. קשה לחשוב כמה ספורטאים פספסנו שם.
"כמו במקרה של הספורטאים יוצאי אתיופיה, יש כאן אחריות אדירה של המדינה. אנחנו בוועד האולימפי מטפלים בשפיץ. כשאתה רואה שהמדינה לא נותנת מתקנים ולא מטפחת את הספורט במגזר, הלב נחמץ. כל עוד אין הבנה ממשלתית שצריכים לחולל שינוי ושבאמצעות הספורט אפשר לשנות דברים אדירים במגזרים, כמו זה האתיופי או זה הערבי, אנחנו נחמיץ לא רק בספורט אלא גם בתחומים אחרים"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
