התוצאה. לפני הכל התוצאה. אחר כך כל השאר. אז 1:59:40 שעות. או שעה, 59 דקות וארבעים שניות - זה הזמן שלקח לאליוד קיפצ'וגה לעבור 42.2 ק"מ אתמול בווינה, אוסטריה, ולהפוך לאדם הראשון בהיסטוריה שיורד משעתיים בריצת מרתון.
אם מפרקים את התוצאה הזאת למספרים, מקבלים את הנתונים הבאים: הקצב היה 2:50 דקות לק"מ, כשהק"מ האיטי ביותר היה 2:52 דקות; המהירות הממוצעת היתה 21.1 קמ"ש; קיפצ'וגה עבר 100 מטר ב־17 שניות 422 פעמים ברציפות, וכל עשרה ק"מ גמע ב־28:21 דקות בממוצע. אגב, השיא הישראלי במרחק הזה בריצת כביש עומד על 28:33 דקות. לא משנה איך מחלקים את הריצה הזאת או איך פורסים את המקטעים - מדובר בתוצאה על־אנושית. היסטורית. סוריאליסטית.
הריצה. עכשיו אפשר לדבר על השאר. השעה היתה 08:15 שעון וינה כשקיפצ'וגה התייצב על קו הזינוק בפראטר פארק, המקום שנבחר בקפידה לארח את הריצה ההיסטורית. ערפל קל כיסה את הכביש, סביב עצים, טמפרטורה אידאלית, ולצידי הרחוב לא מעט קהל שהגיע כדי לצפות בניסוי של חברת הכימיקלים הבריטית INEOS בשיתוף נייקי.
שנתיים וקצת אחרי שהניסוי הראשון במונזה, איטליה, נכשל ב־26 שניות, ניתן היה לראות שכל הלקחים הופקו. 41 מכתיבי קצב, ובהם אלופי עולם ואלופים אולימפיים מכל רחבי תבל, התגייסו למאמץ של הרץ הקנייתי וסיפקו מערך תומך מרהיב. הם הסתדרו במערך של חמישה קדמית בצורת V ושניים מאחור, והתחלפו לפי תוכנית מוקדמת. את המים קיבל קיפצ'וגה מרוכבי אופניים, מלפנים נסע רכב שסימן את היעד בעזרת לייזר, והכל התנהל בשלמות וללא תקלות. שום אלמנט תחרותי לא היה בריצה הזאת, מלאכותית ומהונדסת לעילא, רק אדם אחד מול יעד שהציב לעצמו.
אליוד קיפצ'וגה. שיא בתנאי מעבדה // צילום: אי-פי
הרץ. הניסוי הראשון של נייקי ב־2017 לא הניב את ה־SUB שעתיים הראשון בהיסטוריה, אבל כן הניב את האיש שיכול לעשות זאת. קיפצ'וגה התחיל את הריצה ההיא כאחד משלושה נסיינים, וסיים אותה כמתאים ביותר להיות הרגליים והפנים של השאיפה לפרוץ את מחסום השעתיים. הקנייתי בן ה־35 הוא לא רק המרתוניסט הטוב בדורנו, כזה שניצח ב־11 מ־12 המרתונים שבהם השתתף בחייו ומי שמחזיק בשיא העולם הרשמי, הוא גם דמות נערצת שמסוגלת להשכיח את העובדה שמאחורי הפרויקט היומרני עומדת חברת הנהלה שהמאמן הראשי שלה הושעה לארבע שנים בעקבות פרשת סימום וחברת כימיקלים.
עם השקט והצניעות שלו, קיפצ'וגה השאיר את הפסטיבל בגבולות הספורט. "רציתי לרוץ פחות משעתיים כדי להראות שבני האדם יכולים לעשות עבודה טובה ולהוביל חיים טובים", אמר בסיום ושכנע, "רציתי להכניס עניין לספורט, כי כולם יכולים לרוץ. יחד אנחנו יכולים להפוך את העולם למקום יפה יותר".
ההישג. בעוד שבעיני רבים התרחש אתמול בווינה אירוע ספורטיבי היסטורי, בעיני אחרים צריך לשים על ההישג הזה כוכבית גדולה. הטענה שלהם היא שהיתה התערבות גסה בתהליך שבסופו של דבר היה קורה מעצמו, ובטבעיות. שיא העולם במרתון מתקזז מדי כמה שנים בהדרגתיות, ולפי ההערכות היה יורד משעתיים ב־20 אולי 30 השנים הקרובות.
קיפצ'וגה ניפץ מחסום פיזי ופסיכולוגי. האוהדים בבית צופים בהיסטוריה // צילום: אי-פי
קיפצ'וגה, בעזרתם של רבים וטובים, הקדים את המאוחר, והעובדה היא שהתוצאה שלו לא תוכר כרשמית. עם זאת, בעמוד הטוויטר של INEOS, האחראית על הריצה, השוו את ההישג לירידה מארבע דקות למייל של רוג'ר בניסטר ב־1954, להליכה על הירח של ניל אמסטרונג ב־1969 ולשיא העולם של יוסיין בולט ב־100 מטר (9:58 שניות) שנקבע ב־2009. קיפצ'וגה מתחבר רק לראשון: "אחרי באניסטר, לקחו לי 65 שנה לעשות היסטוריה", אמר, ועם זה אי אפשר להתווכח. קיפצ'וגה ניפץ מחסום פיזי ופסיכולוגי, ומה־12 באוקטובר 2019, ריצת המרתון כבר לא תהיה אותו הדבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
