משחקי החורף מזוהים עם שלג וקרח, אך מה לעשות אם אלה אינם בנמצא, כפי שקרה במשחקי 1964 באינסברוק האוסטרית? היום המארגנים יכולים להיעזר בשלג מלאכותי, אך בשנות השישים הטכנולוגיה הזאת טרם באה לעולם, והיה חשש ממשי לביטול האולימפיאדה. ההצלה באה ברגע אחרון בזכות הצבא האוסטרי. אלפי חיילים נשלחו לפסגות הרי האלפים ושבו עם 20 אלף בלוקים של קרח ו-40 אלף מטרים מעוקבים של שלג, שהספיקו לכיסוי המסלולים.
משחקי החורף הראשונים, שנערכו בשאמוני הצרפתית בשנת 1924, סוכמו כאסון כלכלי. כמות הכרטיסים שהמארגנים הצליחו למכור הייתה נמוכה פי שלושה ממה שתוכנן. גם הרשות המקומית לא סייעה במימון, כי הייתה בטוחה שהמשחקים לא יתנו לה דבר. היא כמובן טעתה: בזכות משחקי החורף הראשונים בהיסטוריה העולם הכיר את שאמוני, והיא הפכה מכפר אלפיני אלמוני לאחת מעיירות הנופש הידועות והמשגשגות באירופה.
כל הספורטאים האולימפיים במשחקי 1980 בלייק פלאסיד שבארה"ב מצאו את עצמם... בכלא! לא, הם לא התפתו לחיי פשע – פשוט המארגנים כשלו במשימה לסיים את בניית הכפר האולימפי בזמן ונאלצו לשכן את משתתפי המשחקים במתחם בית המאסר לקטינים, שבמקרה הוקם בקרבת מקום. כיאה לאכסניה, לספורטאים חיכו מיטות קומתיים בחדרים ללא חלונות, ומגדלי שמירה אימתניים מחוץ לבניינים.
באולימפיאדת החורף הראשונה רק ענף אחד היה פתוח לנשים – ההחלקה האמנותית על קרח. המחליקה הנורווגית סוניה הני בת ה-12, שזכתה באליפות ארצה כבר בגיל 11, הייתה להפתעת האולימפיאדה ההיא, ולו רק בשל גילה הצעיר. בזכות כוריאוגרפיה מרשימה היא הדהימה את הצופים במה שהוגדר כ"ריקוד על קרח", ומספרים שהמשטרה נקראה להשליט סדר בעת הופעותיה בשל התלהבות יתר של קהל.
בעקבות ההופעה הבלתי נשכחת שלה בשאמוני השמלה הקצרה הפכה לאביזר חובה בזירות ההחלקה עשרות שנים לפני שאומצה בלבוש הנשים הרגיל. דווקא מבחינה ספורטיבית המשחקים הראשונים לא נחשבו למוצלחים עבור הני (מקום שמיני מתוך שמונה מתחרות), אך היא פיצתה על כך בזכיות בשלושת האולימפיאדות הבאות.
חמישה ספורטאים הצליחו לעשות את הלא יאומן ולזכות במדליות אולימפיות הן במשחקי הקיץ והן במשחקי החורף. המעוטרת שבהם היא קלרה יוז הקנדית, אשר קטפה שתי מדליות ארד באופני כביש באולימפיאדת אטלנטה, ובהמשך הוסיפה אליהן זהב, כסף ופעמיים ארד בהחלקה מהירה על קרח בשלוש אולימפיאדות חורף שונות.
משחקי החורף הקודמים, שנערכו בדרום קוריאה בשנת 2018, הולידו קוריוז הפוך: הופעה שרחוקה מן השיאים האולימפיים שנות אור. אליזבט סווייני, האמריקאית שהתחרתה במדי הונגריה במקצוע ה-Half pipe בפריסטייל, סיפקה לעיני קהל משתומם את מה שתואר כהופעה הגרועה בתולדות האולימפיאדות. בשני המקצים, היא פשוט גלשה במדרון בלי לנסות לבצע תרגיל כלשהו, וזה בענף שמתאפיין בטריקים וקפיצות מסמרי שיער.
סווייני דורגה במקום אחרון, הרחק אחרי מתחרה אחרת, שנפלה בשני מקציה וכלל לא סיימה אותם. אז הסתבר שהיא אינה ספורטאית של ממש, ובוועד האולימפי ההונגרי מעולם לא ראו אותה בפעולה. הגעתה למשחקים התאפשרה משום שמצאה פרצה תקנונית. הקריטריון האולימפי תבע מן המתחרות דירוג בין 30 הראשונות במספר תחרויות קדם, וסווייני מצאה דרך מתוחכמת לעמוד בו - היא נרשמה לתחרויות, בהן היו פחות מ-30 מתחרות, וכך הגשימה את החלום להופיע באולימפיאדה.
עשרות שנים לפני סווייני, גם מייקל אדוורדס הבריטי טיפח חלום אולימפי. הוא בחר בקפיצות סקי, כי למד ששום בריטי אחר לא מתחרה בו. הבעיה הייתה שהבחור לא התאים לדרישות הבסיס של הספורט הזה. אדוורדס היה כבד מדי וקוצר הרואי שלו חייב משקפיים שבגבהים התכסו מיד באדים. אפילו כסף לא היה לו, וכדי להתאמן בפינלנד נאלץ המועמד הנחוש להשתכן בבית חולים לחולי נפש, כפציינט. למרות המכשולים, עלה בידו להגיע למשחקי קלגרי 1988 – בריטניה הייתה זכאית לשלוח נציג, יהיו תוצאותיו אשר יהיו.
קפיצותיו במשחקים עצמם היו הקצרות והגרועות בהיסטוריה של הענף, אולם, שלא כמו במקרה של סווייני, הן דווקא זיכו את האיש החביב בפרסום חיובי, במעמד של סלב על ובכינוי "אדי הנשר". אחרי המשחקים הוועד האולימפי תיקן את החוקים וקבע לראשונה את החובה לעמוד בקריטריון של תוצאה, אך אם לשפוט על פי תקדים של סווייני – גם את הקריטריון אפשר לעקוף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו