לא שחסרים לנו בישראל נושאים לריב עליהם עד חורמה, אבל רק תחשבו מה היה קורה פה אם לקבוצת הכדורגל של עיר הבירה היו קוראים "ערבושים ירושלים" או "גיס חמישי ירושלים". ואז, כשהיו אומרים לבעלי הקבוצה, מיליארדר יהודי, שלא רק שאי אפשר שהשם הזה יהיה "סימן רשום" - כי, אחרי הכל, מדובר בסוג של קללה גזענית, שהרי זה שם פוגעני כלפי ערבים - הוא היה מנסה להסביר שהשם בעצם נותן כבוד לערבים. מישהו היה מאמין לו?
זה פחות או יותר המצב עם קבוצת הפוטבול של הבירה האמריקנית, וושינגטון רדסקינס. אם שואלים את גוגל, המונח רדסקינס (אדומי העור) הוא כינוי "מיושן ופוגעני" שמתאר ילידים אמריקנים (מי שרבים עדיין נוהגים לכנות, בטעות גדולה כמובן, "אינדיאנים"). אם שואלים את ויקיפדיה, הרי שזו מילה ש"עברה שינוי לרעה" לאורך המאה ה־19 וראשית המאה ה־20, ובמילונים עכשוויים היא לעיתים קרובות מסומנת כ"בדרך כלל משמשת בצורה פוגענית", "מזלזלת", "מעליבה" וכ"טאבו" (כלומר, מילה שנהוג לא להשתמש בה).

סניידר וראש עיריית מחוז קולומביה מיוריאל באוזר. התנגדות // צילום: אי.פי
ועדיין, איכשהו, אף שכבר שנים מאוד ארוכות מתקיים בארה"ב דיון ציבורי סביב הרצון של רבים לראות את שם הקבוצה משתנה, ואף שכבר ב־2014 סאות'פארק שידרו את אחד הפרקים המבריקים והמוצלחים שלהם (וזה אומר הרבה) שעסק בנושא - אחרי שהקבוצה הפסידה במאבק משפטי על בלעדיות השימוש המסחרי בשם - ואף שארה"ב ידעה לא מעט מחאות חברתיות בשנים האחרונות, איכשהו, גם היום זה השם של הקבוצה.
להפיל עוד פסל
אבל עכשיו, ברוח ההתעוררות החברתית שתנועת ה־Black Lives Matter מפיחה בציבור האמריקני, ואחרי שגם מותגים אמריקניים ותיקים מאוד כמו Aunt Jemima ו־Uncle Ben’s (מותגי מזון שסמליהם רוויים סממנים סטריאוטיפיים שמקורם בשיח גזעני) הודיעו כי ישנו את שמם ואת הלוגואים שלהם, עלה שוב הדיון סביב שמה של קבוצת הפוטבול המקצוענית של וושינגטון לכותרות. בסוף השבוע שעבר זה אף היה האייטם השני בתוכנית Today הסופר־פופולרית, רק בעקבות עדכוני קורונה. והפעם, נראה שסוף־סוף הרוח חזקה מספיק כדי להפיל את הפסל הזה, ועל הדרך גם להביא לשינוי השם, או לפחות הלוגו הקריקטורי, של קבוצת הבייסבול קליבלנד אינדיאנס.
רווח מובטח
את מרב חיצי הביקורת (נשבע שזה לא משחק מילים מכוון) חוטף, ובצדק, דן סניידר - בעליה המיליארדר של הרדסקינס. האדם שמאז קנה את הקבוצה ב־1999, בכל פעם שהדיון הזה מתעורר (או מגיע לבית משפט), משדר התנגדות חריפה ומתנשאת כלפי הסיפור כולו. הוא גם בעיקר נוקט גישה של עצימת עיניים, וכפי שהיטיבו לתאר בסאות'פארק - בעיקר מודיע לכולם שהם יכולים ללכת לעזאזל.
אז עכשיו אומרים שכבר אין לסניידר ברירה, ושהוא יחליף את השם ואולי אף ימכור את הקבוצה כחלק מזה. אבל איכשהו, בסופו של דבר, סניידר הולך לצאת מאוד מורווח מכל הסיפור הזה. ראשית, הוא יגרום להרבה אוהדים לקנות מוצרי "רדסקינס" אחרונים, לפני שינוי השם. מייד אחר כך הוא יקטוף את הפירות ממכירת המוצרים עם השם החדש, ואז, רק אז, סביר להניח שהוא ימכור את הקבוצה - שאותה קנה ב־750-800 מיליון דולר (מה שהיתה עסקת הספורט היקרה אי פעם בזמנו), ושכיום שווה כ־3.4 מיליארד דולר לפי מגזין "פורבס".

אוהדי האינדיאנס. יניפו בקרוב שלטים חדשים // צילום: GettyImages
ואולי, בסופו של דבר, עוד מיליארדר שהופך לעשיר עוד יותר זה מחיר קטן ולא רלוונטי לשלם כדי לראות עוד פסל, אבן, דגל וסממן של שיח ותרבות גזעניים מפנה את מקומו. זה לא אומר שהגזענות תיעלם לנצח בזכות אקט סמלי שכזה, אבל שיח עוזר לעצב וליצור מציאות, כך שאוהדים יגדלו בעולם שבו קבוצה בשם הזה לא קיימת בכלל, ויהיו רחוקים עוד צעד ממציאות שחשוב לראותה מתרחקת ונעלמת בהשתקפות המראה האחורית. מציאות שבה שימוש נפוץ במילים שנועדו לפגוע באוכלוסיות שלמות הוא ממש לא בסדר. לא משנה באיזו עיר בירה, וכלפי איזו אוכלוסייה.