מי אתם, אנשים שחוגגים הצלחות? אתם משעממים אותי. לכבוד סוף השנה אנחנו באים להוריד, ולציין את האכזבות הכי גדולות של 2021 בספורט שמעניין אותנו (במילים אחרות, את האזוטריה שלכם תשאירו לסאב־רדיט שאתם מבלים בו יותר מדי זמן גם ככה). וכן, זה דירוג. תתמודדו.
נתחיל בראויים לאזכור: שלוש קבוצות סיימו את עונת הבייסבול עם לפחות 100 ניצחונות, ואף אחת מהן לא הגיעה לוורלד סיריס. שלוש מועמדות לזכייה ביורו - צרפת, גרמניה ופורטוגל - הודחו כולן כבר בשמינית הגמר. טרייבון ברומל, המהיר במבחנים האמריקניים, לא עלה לגמר ב־100 מטר בטוקיו. נבחרת ההתעמלות האמנותית של "נציגי רוסיה" לקחה רק את הכסף בקבוצתי והתאומות אברינה סיימו במקומות 2 ו־4 ביחידות. נבחרת ארה"ב בכדורסל הפסידה לצרפת (בדרך לזכייה לא מרשימה במיוחד בזהב). יש עוד, אבל הגיע תורם של הפשלונרים הגדולים ביותר, אז קדימה.
5. לוס אנג'לס לייקרס
הפרויקט של לברון ג'יימס אמנם סייע להביא לעולם עוד ספייס ג'אם, וגם אליפות בגביע המיקי מאוס בעונת הקורונה, אבל הפלייאוף הקודם שלו ושל אנתוני דיוויס הסתיים כבר בסיבוב הראשון, וגם העונה, אחרי הצירוף של ראסל ווסטברוק ועוד כמה שמות מבטיחים - ל.א בקושי מדשדשים מעל 50% הצלחה. עם בריאות רעועה של הסגל, שמועות על "גיבוי" שלו למאמן פרנק ווגל, לחשושים על טרייד על ווסטברוק, ועוד פציעה של AD, אין ספק שלברון כבר צריך לתכנן את הסופר־טים הבאה שלו.
4. נאומי אוסקה
עד משחקי טוקיו הדחויים, הטניסאית היפנית זכתה בגראנד סלאם בכל שנה בין 2018 ל־2021, כולל. לטורניר האולימפי הביתי היא הגיעה לא רק כמדורגת 2, אלא כמדליקת הלפיד האולימפי - אחד הרגעים הכי נצפים בעולם. אבל אחרי ניצחונות צפויים על יריבות מסין ומשווייץ בסיבובים הראשון והשני, היא נפלה בשלישי מול מרקטה וונדרוסובה הצ'כית, שאמנם דורגה 14 ב־2019, אבל בטורניר האולימפי לא דורגה כלל. וונדרוסובה המשיכה עד למדליית הכסף - שזה בדיוק מה שאוסקה עשתה ממכירת הסיפור האישי שלה לנטפליקס.
3. כריסטיאנו רונאלדו ויובנטוס
כשיובה רכשה את רונאלדו מריאל מדריד, הסכום היה כל כך גבוה עבור שחקן בן 33, עד שאפילו עובדי פיאט התרעמו ופצחו בשביתה (לא איטלקית). אבל עם רזומה של ארבע זכיות בליגת האלופות במדי ריאל - ובלי להראות סימני האטה בכל מה שקשור לתפוקה התקפית - הציפייה היתה אחת, חד־משמעית: הוא בא בשביל הצ'מפיונס.
אלא שאחרי שלוש עונות במדי הזברה, ולמרות 81 שערים ב־98 משחקי ליגה, שהספיקו לזכייה באליפות בשנתיים הראשונות שלו שם - בצ'מפיונס הוא סיפק רק 14 שערים ב־23 הופעות (לשם השוואה - כבש 27 ב־26 הופעות באלופות בשנתיים האחרונות שלו בריאל). ולמה שיחק רק 23 פעמים עם יובה באלופות בשלוש עונות? משום שרק פעם אחת בכלל הגיעו לרבע הגמר (בעונה הראשונה שלו), כשהם מודחים על ידי אייאקס, ליון ופורטו - לא בדיוק הדובדבן של אירופה. המכירה במחיר "עלות" למנצ'סטר יונייטד בקיץ סיכמה תקופה מאכזבת במיוחד.
2. סימון ביילס
במשחקים האולימפיים של 2016 היא זכתה בארבע מדליות זהב, והארד בקורה נשאר כמו איזה קוץ בעין. באליפות העולם ב־2019, התחרות הגדולה האחרונה לפני טוקיו, היא כבר השלימה את הסרייה עם חמש מדליות זהב, כולל בקורה המציקה הזו. לטוקיו היא הגיעה בתור הכוכבית הכי גדולה, לא רק בהתעמלות, ולא רק של המשלחת האמריקנית, אלא של המשחקים כולם.
אלא שאז הגיעו הפרישה והטוויסטיז, והסיפור הספורטיבי (אמנם ספורטיבי?) הכי גדול של השנה בכל העולם כולו, ואיתו מיליוני מילים באתרים, בווטסאפ ובאולפנים, ואולי אפילו בדיסקורד (זה דבר אמיתי, כן?). אבל זו רשימה של אכזבות ספורטיביות, ובסופו של דבר המתעמלת הכי גדולה בהיסטוריה כנראה עלתה במדליית זהב לנבחרת שלה, שאיתה זכתה רק בכסף. אה, כן, וגם במדליית ארד אישית. בקורה.
1. ברצלונה
את העונה שעברה היא סיימה שלישית בספרד והודחה בשמינית גמר האלופות עם תבוסה ביתית מול פ.ס.ז'. זו לא קטסטרופה, אבל גם זכייה בגביע הספרדי לא הסתירה את העובדה שזה כישלון מקצועי. יחסי. את מה זה כן עזר להסתיר? את מה שבא בקיץ - כשהמועדון נאלץ להודות כמה עצום הפיאסקו הכלכלי שבו הוא מתנהל כבר שנים, וכמה עמוק המשבר שהוא שרוי בו.
התוצאה? פרידה מאנטואן גריזמן (חזר בהשאלה לאתלטיקו) ומעוד כמה שחקנים, כולל אחד, ההוא, שהלך בחינם, לצרפת. ואם זה לא הספיק, אז העונה הם עוד יותר גרועים, אחרי שלא עברו את שלב הבתים באלופות, המאמן רונאלד קומאן פוטר, ובתור בונוס כריסמס, סרחיו אגוארו נאלץ לפרוש. 2021 לא היתה יכולה להיגמר מוקדם מדי בשביל בארסה, אבל היי, לפחות פה הם סיימו במקום הראשון!
