טוקיו 1964 היו המשחקים האולימפיים הראשונים באסיה, והחששות בעולם המערבי מהלא מוכר באותה תקופה אפיינו את ההכנות למשחקים, ומאידך אפשרו למארחים את ההזדמנות שאותה הם חיפשו: עיצוב מחדש של המדינה שסבלה באותן שנים מתדמית בעייתית נוכח האופן שבו נתפסה על חלקה במלחמת העולם השנייה.
עבור התקשורת המערבית היתה זו הזדמנות כמעט ראשונה מאז המלחמה ופצצות האטום שהוטלו על המדינה, להיפגש עם התרבות היפנית. היפנים מצידם ראו במשחקים האולימפיים הזדמנות להציג פנים אחרות ובמוקד - הקדמה הטכנולוגית. זו גם היתה הסיבה שזו היתה הפעם הראשונה שהמשחקים שודרו בארה"ב בשידור חי דרך לוויין.
בעיני רבים המשחקים האולימפיים הראשונים ביפן (אלו שנדחו בשל המלחמה ממש כמו שהנוכחית נדחתה בשל הקורונה) היו הגדולים ביותר שידעה התנועה האולימפית. הוויכוחים הם כמובן רבים, אבל אי אפשר לזלזל בעובדה שבכל זאת היו אלו המשחקים שבהם נשבר מספר השיאים האולימפיים הגבוה ביותר, מאז חזרו המשחקים האולימפיים בגרסתם המודרנית בשנת 1896.
בוב הייז הדהים את העולם עם שיא חדש בריצת ה־100 מטר בתוצאה דמיונית אז: 10:06. בנוסף היו אלה המשחקים האולימפיים הראשוניים שבהם שיחקו נשים בענף כדור קבוצתי - כדורעף. גם הג'ודו הופיע לראשונה בהיסטוריה מעל הבמה האולימפית, ושינה את ההיסטוריה במדינה אחת קטנה במזרח התיכון.
הנגיעה הישראלית
והיה כמובן גם העניין העיצובי. היפנים רצו להפוך את אולמות הספורט ואת האצטדיונים למופת ארכיטקטוני מתוך עוצמה שתדגיש את האימפריה שהם בתחום. אדריכלים מרחבי העולם, ביניהם גם האדריכל הישראלי ישראל גודוביץ', תיכננו אולמות שסיפרו סיפור אך גם נשארו פונקציונליים ולא ראוותנים, ועליהם נבנו חלק מהאולמות של המשחקים הנוכחיים. גודוביץ' לדוגמה, שהיה חלק מצוות התכנון של בריכת השחייה והכדורסל, הפך את גג האולם לכזה הבנוי מגגות רעפים אדומים, המאפייניים את ארץ השמש העולה.
במה עוד היתה האולימפיאדה ב־64' פורצת דרך? היא היתה הפעם הראשונה שבה הבינו המארגנים את חשיבות המיתוג של המוצר, ויצרו שפה גרפית שלמה סביב המשחקים. ממודעות הפרסום ועד המפות שכיוונו את הזרים שהגיעו למשחקים ובהם צוירו בעצם בתים, מלונות, תחנות רכבת, מתוך הבנה שזו הדרך היחידה שהזרים יסתדרו ברשת הרכבות הסבוכה, שחלקה נחנכה במשחקים האולימפיים ומשמשת למעשה את תושבי יפן עד ימינו אנו.
נוסף על כך, היתה זו הפעם הראשונה שהלפיד האולימפי נדד לכל אורך המדינה במקום להגיע ישירות מאתונה. תושבי יפן נחשפו לרוח האולימפית, והרגישו חלק בחוויה הראשונית הזו עבורם. בטקסי חלוקת המדליות מעניקי המדליות לבשו קימונו מתוך הצהרה תרבותית של המארגנים, להראות את הפנים האחרות שלהם לעולם.
השפעה גדולה
עד כמה הגאווה היפנית היתה גדולה? אלו היו המשחקים האולימפיים הראשונים שהשעונים השוויצריים - אשר נחשבו למדויקים ביותר בעולם, כמובן - הוחלפו בשעונים יפניים, מאומגה לסייקו. היפנים שביקרו במשחקים האולימפיים ברומא 1960 ראו שהשעונים לא מסוגלים להראות חצאי שניות, וידעו שזה יהיה השינוי שהם יביאו למשחקים. מאז הדבר הפך לסטנדרט, וכל העולם מחקה בעצם את השעונים היפניים.
כדי להבין את ההשפעה האולימפית על התרבות והכלכלה היפניות לאחר המשחקים, מספיק להסתכל על רשימת המעצבים והאדריכלים שהשתתפו במשחקים - כולם הפכו לאחר מכן להצלחה בינלאומית בעולם העיצוב והאדריכלות, ודרך העבודה שלהם ברחבי העולם הם שינו את היחס של המערב ליכולות היפניות בכל התחומים.
המשחקים האולימפיים בטוקיו 1964 היו בדיוק מה שטוקיו היתה צריכה כדי להראות לעולם שיש לה כל כך הרבה מה להציע, ובכך לשנות את מפת ההיסטוריה לנצח בזכות אירוע הספורט הגדול בתבל. האם נוכל להגיד את אותם הדברים גם כשיסתיימו המשחקים האולימפיים הנוכחיים?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו