מבחינה אחת קרב אליפות העולם בשחמט, המתנהל בימים אלו בסינגפור, לא רע בכלל. היה לנו ניצחון בשחור במשחק הראשון לאלוף המכהן לירן דינג מסין. יש לנו פוטנציאל לאלוף הצעיר בהיסטוריה — גוקש דומרג׳ט ההודי שכבר השווה את התוצאה. השחקנים כבר פתחו משחקים עם ה4, הנחשב הרפתקני יותר מה-ד4 הסולידי, ואפילו הייתה פתיחה אחת עם פרש. משחק אחד אפילו שוחק בפתיחה האיטלקית - כמו בחוגים לכיתה א'! אנחנו ב-3-3 אחרי משחק שש מאוד מותח שהסתיים בתיקו. בסך הכול יהיו עד 14 משחקים ובמקרה של תיקו ניגש לשוברי שוויון.
אז מה הבעיה? שהאירוע הוא לא בדיוק השחמט הטוב בעולם. גוקש, המדורג חמישי בעולם, בהחלט פוטנציאל להיות הטוב ביותר יום אחד. האלוף דינג בן ה-32 הוא בחור קשוח אבל בהחלט לא שחמטאי על. הוא זכה באליפות ב-2023 בצירוף מקרים של פרישתו מתחרויות התואר של הנורבגי מגנוס קרלסן, עדיין השחקן הטוב בעולם, וטעויות הזויות של יריבו על התואר יאן נפומניאשצ׳י.
לזכותו -ב-2019 היה בתקופה נפלאה וניצח כל דבר שזז. אחרי כך לקח מנוחה לתקופה בגלל דיכאונות ולא התבייש לדבר על זה. לפעמים הגיע לדמעות. יש לנו לפעמים סטיגמה על ספורטאים סינים שהם רובוטים של השיטה, אבל האמת היא שהם בעיקר נמצאים מאחורי מחסום שפה ודינג הוא סיפור ספורט נהדר.
גוקש הוא שחקן מסעיר יותר על הלוח. אחד מכמה ילדי פלא מדרום הודו שמככבים בצמרת העולמית בשחמט. ממשיכי דרכו של וישוונת׳אן אנאנד האגדי שהביא לטירוף שחמט בארצו ובעיקר בדרום המדינה משם בא. בן 18 הוא השחקן הצעיר ביותר בין 60 הראשונים בעולם.
הרייטינג בפלטפורמות השונות בהן אפשר לעקוב אחרי המשחקים די בשמיים. הגיוני לאור העובדה שמתחרות שתי מדינות עם אוכלוסיה של 1.4 מיליארד בכל אחת. בסין ובהודו יש מתחמים לצפייה משותפת של אוהדים במשחקים. חפשו ביוטיוב את קטעי הקאלט של השדרים ההודים חוגגים כמו שדרי כדורגל דרום אמריקנים.
יש כאן סמליות של סין והודו בדרך להיות המעצמות הטכנולוגיות אבל הסיפור של המדינות קצת שונה. דינג הוא חלק מפרויקט סיני להפיק אלוף עולם בשחמט - אבל נראה שאחריו אין עתיד ועומק יוצא דופן. גוקש הוא חלק ממגמת השתלטות של הודו על המשחק. ״מה שקרה הוא שאחרי אנאנד (אלוף העולם ההודי הראשון) הייתה התפוצצות ועליה של הרבה כוכבים הודים צעירים בדרום המדינה״, אומר ג׳יי אונדרטי, הביוגרף של אנאנד ועיתונאי והיסטוריון שחמט נפלא, ״ואז הגיעה הקורונה. הדור שהיה אז בן 12-14, הגיל בו מתקרבים לרמת רב אמן, גוקש, אריון אריגאסי, וראמשבאבו פרגננדה היו כלואים בבית ושיחקו כמות פסיכית של משחקים, וקיבלנו דור מפלצות שחמט״.
הוא מרחיב על הרקע החברתי: ״כולם ממשפחות משכילות אבל לאו דווקא ׳ברהמינים׳ (הקאסטה הגבוהה והאליטה ההיסטורית של הודו). אצל כולם האמא עזבה את העבודה כדי להסתובב איתם בתחרויות כי שחקנים הודים לא יכולים לאכול במסעדות״, הוא צוחק.
אגב, לא רק בהודו, השנתונים הללו - ילידי 2003-2006 - הם באמת עם ייצוג ניכר בצמרת - 7 מ-20 הראשונים בעולם.
וכששתי מדינות שביחד הן 35% מאוכלוסיית העולם מתמודדות, אני נזכר שפעם שלטה בענף הזה קבוצות האוכלוסייה הכי קטנה. בעולם יש כיום כ—16-15 מליון יהודים, זה פחות מרבע אחוז מהאוכלוסייה, אבל כשנוסד התואר העולמי בשחמט ב-1886 החזיקו בו שני יהודים ב-35 השנים הראשונות לקיומו - ווילהלם שטייניץ ועמנואל לסקר. עד שנת 2000 החזיקו בו יהודים 67 שנים, לעומת 47 שנים לשאר האוכלוסייה.
אגב, כשהוא לא היה בידיים יהודיות הוא לעתים היה בידיים אנטישמיות, כמו אלכסנדר אליוכין או בוריס ספסקי. בובי פישר הוכיח שאפשר להיות גם וגם. מאז שנת 2000 יהודים לא מחזיקים בתואר העולמי. בוריס גלפנד מישראל ונפומניאשצ׳י התמודדו בקרבות תואר והפסידו.
הסיבה? זו פשוט ירידה ביכולת. כרגע בין 20 הראשונים בעולם שניים שהם יהודים או ממוצא יהודי. נפומניאשצ׳י מדורג 9 ולבון ארוניאן מדורג 11. ב-2014 המספר היה 4. ב-2004 המספר היה 5 כולל מקומות 1,4,8. ב-1991 שנת פירוק ברית המועצות היו 8 יהודים ב-20 הראשונים כולל מקומות 1,3,6,8,10.
אז מה קרה? כפי שההצטיינות ההודית מתרכזת בטאמיל נאדו, ההצטיינות היהודית התרכזה ברוסיה וקצת במרכז-מזרח אירופה. השחמטאי היהודי המפורסם של המאה ה-21 היא למעשה שחמטאית, יהודית פולגר ההונגרית, גדולת השחקניות בהיסטוריה. בתקופות מוקדמות יותר באו האלופים היהודים מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, גרמניה, ברית המועצות וארצות הברית.
מה קרה למסורת היהודית-רוסית? ישראל נהנתה מתקופת זוהר לא רגילה בתחילת העלייה הרוסית כולל מקום שני ושלישי באולימפיאדות השחמט של 2008 ו-2010 והגעתו של גלפנד לגמר אליפות העולם. כל השחקנים היו ילידי ברית המועצות. כיום יש ישראלי אחד בין 100 הראשונים (זה עדיין גלפנד במקום ה-68) ובאולימפיאדת השחמט לפני כמה שבועות ישראל סיימה במקום ה-57 העצוב. כמו הכדורסלנים האמריקנים היהודים, השחמטאים יוצאי ברית המועצות שמו אותנו על המפה, אבל לא נשארנו בה.
ומה קרה מחוץ לישראל? האלופים היהודים של העבר גם נהנו מ״יתרון״ מאוד חשוב - אנטישמיות. הם התחרו במציאות שבכדי להצליח כיהודי היית צריך להצטיין פי ארבעה. הצלחה של יהודים בשחמט הגיעה בתקופות בהן הם הצטיינו גם באיגרוף. אגב, במקביל לדעיכה היהודית איבדה גם רוסיה את שליטתה המוחלטת בענף. החיבור בין הכישרונות היהודים לשיטה הרוסית היה מנצח. היום השיטות הרוסיות מיושמות בהודו.
היה רגע עצוב בעיני במסיבת העיתונאים של אחרי משחק 4. שני השחקנים נשאלו אם מהלך מסוים בו בחרו היה בהשראת פטרוסיאן הגדול ממשחק ב-1961. פעם השחמט היה כזה: אלופים פיתחו רעיונות של קודמיהם. שניהם הודו שלא ידעו על המסע ולמדו על האפשרות מהמחשב. בצד הפופולריות הגואה של השחמט באינטרנט, ברמות הגבוהות המחשבים הפכו את השחמט לתחום פחות יצירתי ונועז. אפשר לדמות את זה במקצת לענף ספורט גופני שעולה בדרישות האתלטיות והופך יותר שבלוני.
״היהודים היו טובים כששחמט היה תרבות״, אומר אונדרטי, ״הם פיתחו את המסורת בבתי הקפה ובמשפחות. היום המשחק הזה הוא מכונות חישוב אנושיות על סטרואידים. זה עצוב. אין במשחק הזה תרבות כך שלמסורת היהודית במשחק יש פחות משמעות״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו