הצום שהיה שווה זכייה בוורלד סירייס (6.10.1965)
במשחקים האולימפיים בסיאול 1988, כשהם קרובים לזכייה היסטורית במדליה, החליטו האחים השייטים רן ודן טורטן להפר את תקנון המשלחת הישראלית ויצאו לשיוט תחרותי במהלך יום כיפור. הם לא השיגו את מטרתם ונענשו על בחירתם.
כמעט שני עשורים וחצי קודם לכן, השבוע לפני 59 שנה, הציבה לוס אנג'לס דודג'רס במשחק הראשון של סדרת גמר הבייסבול, הוורלד סירייס, את סנדי קופקס כמגיש הפותח שלה. העניין הוא, שמשחק זה נפל בדיוק על יום כיפור, וקופקס, יהודי מאמין, הודיע כי לא יתייצב למשחק אלא יקפיד על הלכות החג ויצום.
הדודג'רס הפסידו במשחק הזה, וגם בשני אליו התייצב קופקס תשוש מהצום. עם זאת, נראה שאלוהים כתב לו "פיתקה טובה", והוא הוביל את קבוצתו לניצחון במשחק 5 ובמשחק 7 המכריע, וזכה איתה באליפות עם 3:4 בסדרה על מינסוטה טווינס. עם זה לא מספיק, קופקס נבחר ל-MVP של הוורלד סירייס 1965, בפעם השנייה בקריירה.
הקונפליקט בפניו ניצב, הפך לדיון סוער בקרב יהודי ארצות הברית, עם תומכים ומתנגדים להחלטתו. רבים העריכו את הבחירה במסורת היהודית, אחרים ראו בה פגיעה בניסיון להתערות בחברה האמריקנית.
לקופקס, שיפרוש ממשחק שנה לאחר מכן, אחרי 11 שנים במדי הדודג'רס (הקבוצה היחידה בה שיחק), היתה זו האליפות הרביעית בה זכה בקריירה שלו. הוא זכה במהלכה, פעם אחת, בתואר ה-MVP של העונה, לצד שלל הישגים אישיים נוספים.
ההפגנה שהחזירה את "מלך השכונה" הביתה (11.10.1979)
אהוד בן טובים הוא גדול שחקני בני יהודה תל אביב בכל הזמנים, ששיחק במדי הקבוצה הבוגרת במשך 20 שנה וכבש 166 שערי ליגה. הוא הניף איתה את גביע המדינה ב-1981, אך לצערו עזב אותה רגע לפני שזכתה באליפות ההיסטורית של 1990.
זה לא הוריד כלל מעוצמת האהבה אליו, שבאה לידי ביטוי שיא השבוע לפני 45 שנה, עת פותה על ידי בית"ר ירושלים לעבור לשורותיה תמורת 700 אלף לירות, סכום אדיר בזמנו.
האוהדים בשכונת התקווה לא קיבלו את רוע הגזירה והחלו במחאה קיצונית ומלאת רגש. הם סגרו צמתים, חסמו כבישים, הבעירו פחים וצמיגים והכריזו על ימי אבל. "לא בכיתי ככה גם שאבא שלי מת", אמר אחד האוהדים בציטוט בלתי נשכח.
לבסוף "מלך השכונה", שנאלץ לעבור לדירת מחבוא, נשאר בבני יהודה והביא בתום 10 ימי מחאה אלימה ורגשנית. הוא המשיך לשחק במדיה עשר שנים, בסיומן עזב לעונת פרישה בהפועל ראשל"צ.
כשאסיה עלתה על המפה האולימפית (10.10.1964)
השבוע לפני 60 שנה התארחו המשחקים האולימפיים (משחקי הקיץ) לראשונה בהיסטוריה על אדמת אסיה. זה קרה בטוקיו, בצעד שהחזיר את יפן לראשונה מאז ימי מלחמת העולם השנייה למפת הספורט בגדול, אחרי שהיתה חלק מציר הרשע.
מי שנבחר להדליק את הלפיד האולימפי היה הרץ יונישורי סקאי, שנולד ביום בו נפלה פצצת האטום על עירו הירושימה.
זו היתה האולימפיאדה ה-18, והשתתפו בה 5,151 ספורטאים, מתוכם רק 678 נשים, שלראשונה נטלו חלק במשחק כדור עם כניסתו לראשונה של ענף הכדורעף למשחקים. גם ענף הג'ודו ערך את הבכורה שלו באירוע הספורט הגדול.
יפן סיימה שלישית בטבלת המדליות עם 16 מזהב, הרחק מארצות הברית הראשונה (36) וברית המועצות (30). ישראל שלחה למשחקים האלה עשרה ספורטאים בלבד מבלי לרשום הישג ראוי לציון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו