בתור איש של ענפי הכדור, מעולם לא הייתי מהאנשים שסופרים את הימים והדקות עד לפתיחת המשחקים האולימפיים. אך אולימפיאדת פריז, בדומה למשחקים קודמים, הוכיחה שוב שברגע שחגיגת הספורט יוצאת לדרך, היא שואבת אותך לתוכה ואתה לא רוצה שהיא תיגמר. השבועיים וחצי האחרונים היו כנראה הגדולים בספורט הישראלי, אך על המשלחת ההיסטורית נכתבו ועוד ייכתבו מילים רבות. עם ירידת המסך על עיר האורות, הגיע הזמן להכתיר את המנצחים והמפסידים הגדולים של אולימפיאדת פריז 2024.
מנצחות - סימון ביילס ורבקה אנדרדה
מדליסטיות הזהב והכסף מהקרב רב הנשי בהתעמלות מכשירים הפכו לאגדות, כשהמשחקים בפריז אולי היוו גם העברת שרביט. מצד אחד, ביילס נראתה הרבה יותר כמו התופעה הספורטיבית מריו 2016, והרבה פחות כמו הגרסה החיוורת שקרסה פיזית ונפשית תחת העומס והציפיות מול היציעים הריקים בטוקיו. עם שלוש מדליות זהב ואחת מכסף, הוכיחה ביילס מי היא הגדולה בתולדות הענף.
ביילס הרבתה לשבח את אנדרדה, לה הפסידה בתרגיל הקרקע, וייתכן כי הברזילאית תהיה השליטה הבאה בענף. אם כן, טמונה כאן סגירת מעגל מיוחדת. 12 שנים אחרי שביילס האמריקנית נצצה במשחקים בברזיל, המתחרה הברזילאית שלה תוכל לעשות זאת על אדמת ארצות הברית בלוס אנג'לס 2028. השאלה הגדולה היא האם ביילס תהיה שם לסיבוב פרידה.
מפסיד - ענף הברייקינג
הברייקדאנס, או בשמו הרשמי הברייקינג, היה הענף החדש היחיד באולימפיאדת פריז. המטרה הייתה לנסות ולקרב את המשחקים לאוכלוסיות צעירות וחדשות, אך בסוף הענף הפך בעיקר לבדיחה ברשתות החברתיות. עם ביצועים שלא ממש הלהיבו את הצופה, טוב יעשו בוועד האולימפי אם יכריזו כי הניסוי היה חד פעמי.
מנצח - הכדורסל
המנצחת הגדולה אחרי שבועיים אדירים של כדורסל היא כמובן ארצות הברית, עם נבחרת חלומות של עמדה בציפיות, לברון ג'יימס שחתם את הקאמבק למשחקים עם מקום על ראש הפודיום וסטף קרי שהוסיף לרזומה זהב אולימפי ראשון. עם זאת, הכדורסל כולו ניצח. גם אם אתם מאמינים שנבחרת "שאר העולם" מסוגלת לנצח את האמריקנים, לא סביר שנראה נבחרת ממדינה אחת שמסוגלת להגיד שיש לה יותר כישרון מלארה"ב. ובכל זאת, סרביה בחצי הגמר וצרפת בגמר הצליחו למתוח את האמריקנים, להראות שהפערים הצטמצטמו ולהוכיח שזה נכון גם כשארה"ב שולחת את כוכביה הגדולים ביותר.
מפסיד - נואה ליילס
אמנם האצן לקח את הזהב בריצת 100 מטרים, אך את פריז הוא עוזב בתחושה חמצמצה. האיש שלעג לכדורסלנים שקוראים לעצמם "אלופי עולם" כשהם זוכים באליפות ה-NBA, ראה אותם קוטפים את הזהב האולימפי בעוד הוא הפסיד במגרש הפרטי שלו. ליילס, הראוותני ולעתים גם היהיר, הסתפק במדליית הארד במקצה ה-200 מטרים שכה מזוהה עימו. מיד לאחר מכן נודע כי הוא רץ עם קורונה ואל הפודיום הוא עלה עם מסכה. האלוף האולימפי הצנוע מבוטסואנה לטסיל טבוגו, וגם הנגיף, סתמו לליילס את פיו הגדול.
מנצח - מונדו דופלנטיס
נדירים הם המקרים שספורטאים הופכים לשם נרדף בענף בו הם משתתפים. קפיצה במוט לא נחשבה לענף אטרקטיבי במיוחד מאז ימי סרגיי בובקה, אולם הקופץ השבדי שם אותה בקדמת הבמה של האתלטיקה. דופלנטיס זכה בזהב כבר בטוקיו, אך עם שיאי עולם שנשברים אחת לכמה חודשים כל הציפיות היו שיעשה זאת שוב גם בפריז. הוא עמד במשימה וקבע רף חדש של 6.25 מטרים - שבטח ישבור לעצמו. דופלנטיס לקח את הענף לגבהים חדשים תרתי משמע, וכשהוא עשרות סנטימטרים מעל למתחריו, אין ספק כי הוא הכוכב בהא הידיעה של האתלטיקה העולמית.
מפסיד - שלבי מקיואן
אחד הרגעים הזכורים מטוקיו הגיע בגמר הקפיצה לגובה, שם מוטאז בארשים וג'יאנמרקו טאמברי החליטו לחלוק את מדליית הזהב ולא לחתור לשובר שוויון אחרי השוויון המוחלט ביניהם. בשבת קיבלנו צ'אנס לשידור חוזר בין שלבי מקיואן האמריקני להאמיש קר מניו זילנד, אך מקיואן החליט להמשיך לקפוץ. מצד אחד תחרותיות ראויה לציון, מצד שני זחיחות שעלתה לו בזהב שכן קר ניצח בשובר השוויון והשאיר לאמריקני את מדליית הכסף. ההחלטה הזו כמעט עלתה לארה"ב בראשות טבלת המדליות בסוף המשחקים בפריז, אך למזלו הסיום הדרמטי לתחרות האחרונה, גמר הנשים שבו האמריקניות ניצחו, העלה את ארה"ב לפסגה על חשבון סין.
מנצח - נובאק ג'וקוביץ'
בגיל 37, לשיאן הזכיות בגרנד סלאמים נותרה רק מטרה אחת בקריירה שטרם הושגה - מדליית זהב אולימפית. אחרי (עוד) משחק אייקוני מול קרלוס אלקרס הסרבי למעשה "השלים את הענף", והתפרצות הדמעות הראתה כמה זה היה חשוב לו. האולימפיאדה בטניס היא אמנם משנית ביחס לגרנד סלאם, אך מדליה בה היא בכל זאת הישג שמוצב גבוה ברזומה. לא סתם ג'וקוביץ' הנסער הגדיר את הזכייה כאחד הרגעים הגדולים בקריירה.
מפסידה - ג'מייקה
יוסיין בולט אמנם זרח מעל כולם, אך בימי השיא הייתה זו נבחרת ג'מייקה כולה שהייתה הכוכבת של האתלטיקה במשחקים. אמנם מדובר כבר באולימפיאדה שנייה בלי האצן הגדול בכל הזמנים, אך כעת בפריז הורגשה היטב הנחיתה על הג'מייקנית על הקרקע, שלא נומר התרסקות עם שתי מדליות בלבד בתחרויות הריצה. השליטה בענף עברה בחזרה לארצות הברית, בג'מייקה ימשיכו החיפושים אחר יורש.
מנצח - הספורט הצרפתי
מידת ההצלחה של המשלחת המארחת היא תמיד אחד הסיפורים הגדולים במשחקים האולימפיים. 62 המדליות הן הכמות הגבוהה ביותר שהשיגה צרפת מאז 1900 (גם כן בפריז) והיא הייתה אחראית לכמה מהכוכבים הגדולים ביותר במשחקים. טדי רינר שזכה בזהב היה זקן השבט, אך עבור כמה מחבריו למשלחת העתיד עוד בהיר. עם לאון מרשאן בן ה-22 ששחה את דרכו לארבע מדליות זהב, פליקס לברון בן ה-17 שקטף את הארד בטניס השולחן, ו-ויקטור וומבניאמה שלא יסתפק בעוד מדליית כסף בכדורסל, צרפת הוכיחה שהיא אימפריית ספורט גדולה עוד יותר ממה שהייתה לפני המשחקים הביתיים.
מפסידים – המארגנים שהתעקשו על נהר הסן
השיבושים ומזג האוויר הלא סימפטי היה מוטיב חוזר בענפי הספורט הימי בפריז. הגלים בטהיטי לעתים היו חלשים מדי עבור גולשי הגלים, הרוחות החלשות במארסיי ביטלו שיוטים עבור השייטים, אך מעל כל זה נמצאת פארסת נהר הסן. סכומים עצומים הושקעו כדי לטהר את הנהר הפריזאי ולהשמישו לתחרויות, אך ככל שהטריאתלטים ושחייני המים הפתוחים החלו לדווח על חיידקים ומחלות בעקבות השחייה בנהר, עלתה המסקנה כי יש גבול לעד כמה אפשר להילחם בטבע. הקונספט של הסירות בנהר הסן בטקס הפתיחה היה נחמד, אך ממש לשחות בנהר? זה כבר היה מוגזם. הצרפתים שמלאים בגאווה עצמית לעולם לא יודו בכך, אבל הניסוי הזה נכשל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו