עיטור העוז האולימפי: המבצע הצבאי ששומר על המשחקים בפריז בטוחים

לשורת השיאים שנשברו בינתיים במשחקים האולימפיים בפריז צריך להוסיף עוד אחד, מתחום אחר. לקראת האירוע הספורטיבי הגדול ביותר בעולם, הקימו הצרפתים את הבסיס הצבאי הגדול ביותר שנבנה במדינה מאז מלחמת העולם השנייה.

 

לאלפי השוטרים והז'נדרמים שמאבטחים את התחרויות, נוספו יותר מעשרת אלפים חיילים. מחנה "אלן מימון" ברובע ה-12 של הבירה הצרפתית משמש בשבועות האחרונים בית ל-4,500 מהם. בימים רגילים מתמקמים בשטח הפתוח הזה קרקסים נודדים, אבל תחת פיקודו של הצבא נבנה כאן במהירות שיא בסיס מודרני, שבו מתערבבים חיילות וחיילים מחיילות היבשה, האוויר והים.

 

מוד, חיילת בשנות ה-20 לחייה, מקבלת אותנו בכניסה למתחם, יחד עם סגן מפקד הבסיס גייטאן. מותר להם לספר לנו איך קוראים להם, בתנאי שלא נפרסם את שמות המשפחה. יש גם חיילים, כמו אלה מלגיון הזרים, שאסור לצלם כדי לשמור על האנונימיות שלהם, אבל בסך הכל, קבלת הפנים לתקשורת הזרה חמה ופתוחה.

 

''חנכנו את הבסיס ב-5 ביולי, שבועיים לפני תחילת המשחקים. המחנה שלנו הוא כמובן לא הכי גדול בצרפת מבחינת השטח, אם משווים לבסיסים של חיל האוויר למשל, אבל מספר החיילים שמוצבים כאן בהחלט שובר שיאים'', מספר סגן המפקד גייטאן ל"ישראל היום".

 

השדרה המרכזית של המחנה כוללת שורות של חדרים, מוגבהים מעל הקרקע, שם גרים החיילים. כל אחד מהם זוכה לחמישה מטרים מרובעים, שכוללים מיטת שדה, ארון וארונית. היחידות הטרומיות האלה הגיעו מבסיס חיל האוויר בורג'ה בצפון פריז, שם מתקיים כל שנתיים הסלון האווירי הנחשב ביותר בעולם. כמעט כל הציוד הגיעו מאיפשהו ויושמש שוב לאחר המשחקים האולימפיים. בצבא מקפידים ששום דבר לא ילך לאיבוד.

 

 

חוץ מהחדרים הרבים יש כמובן מטבח ענק, ובצמוד אליו חדר אוכל שפתוח מחמש בבוקר ועד עשר בלילה ויכול להכיל מאות חיילים לכל ארוחה. מוד וגייטאן שמלווים אותי מקפידים לציין שיש גם מנות צמחוניות למי שרוצה. ובכלל, לא סתם אומרים שהצבא צועד על קיבתו, בטח שבצרפת. התפריט משתנה כל יום, וגם אם המטבח סגור לכאורה בשעות הקטנות של הלילה, יש מי שידאג לחיילים רעבים שיוצאים למשימות מיוחדות. מעבר למטבח, יש גם שלושה דוכני קפה נחמדים, שבהם אפשר לקנות נשנושים, ואפילו להזמין כוס בירה אחת קטנה בערב, אחרי הפעילות המבצעית.

 

כמו בכל מחנה צבאי בצרפת גם ב"אלן מימון" הותקנו בחצר מכשירי התעמלות ואתלטיקה, אבל מוד מספרת שרוב החיילים מעדיפים לרוץ ביער ונסן הנעים, שנמצא ממש מחוץ למתחם. אטרקציה אחרת היא האנטנה העצומה שהועברה לבסיס, כדי לאפשר לכל החיילים אינטרנט חופשי. ויש כמובן גם מסך טלוויזיה ענק, עליו מוקרנות נון-סטופ התחרויות האולימפיות, כדי להכניס את החיילים לאווירה.

 

צרפת היא מדינה חילונית, אבל הצבא מקפיד לספק שירותי דת ותמיכה קהילתית לכל מי שצריך. באחת השדרות במחנה, אנחנו נתקלים במקבץ של ארבעה חדרים שמשמשים את קציני הדת שצוותו לכאן – קתולי, פרוטסטנטי, מוסלמי ויהודי.

 

''רוב החיילים שנמצאים כעת במחנה מפטרלים באיזורים שונים של פריז, בהתאם לתחרויות, ויש גם צוותי כלבנים שעוזרים למשטרה בחיפושים אחרי חומרי נפץ. אבל לקראת טקס הפתיחה, היו לנו חיילים ממקצועות מגוונים. היו למשל צוללנים מחיל הים, שליוו את הספינות ששטו על נהר הסן וגם לא מעט מומחי מזל''ט. בגלל שהטקס נערך בחוץ, על הנהר, בהשתתפות מאות אלפי צופים, נעזרנו גם ביחידות כלבנים מצבאות זרים',' מספר גייטאן.

 

 

 

ג'רמי שייך ליחידת האלפיניסטים הצרפתיים. בסיס האם שלו הוא בעיר אנסי. ''בימים רגילים, אנחנו מתאמנים לקרב. בגלל שאני שייך לאלפיניסטים, חלק גדול המאימונים שלנו מתרחש בהרים, קיץ וחורף, כולל סקי וטיפוסים. המשימה שלנו בפריז כמובן שונה מאוד'', הוא מספר. ''לכל יחידה במחנה  יש את הגיזרה שלה. אנחנו מפטרלים בעיקר בדרום העיר. אנחנו אוכלים טוב וישנים טוב. המקלחות פועלות כמו שצריך. מתכנני המחנה דאגו לכל הפרטים הקטנים. המכבסה מנקה את המדים המלוכלכים שלנו כל יומיים".

 

טריסטאן, גם הוא מיחידת האלפיניסטים, מסביר שהיחידה שלהם צוותה למחנה  לתקופה של חודשיים וחצי, עד אחרי המשחקים הפאראלימפיים: ''השהות שלנו כאן היא הזדמנות מצויינת להכיר את הצבא באמת, כי אנחנו פועלים בשיתוף פעולה צמוד עם חיילים מחיילות אחרים ומאיזורים שונים בצרפת. הכי חשוב, זה שאנחנו מייצגים את הצבא הצרפתי באירוע חשוב ומרגש כל כך,'' הוא מוסיף. המשחקים האולימפיים, הוא מגלה לנו, הם המשימה הראשונה שבה הוא משתתף מחוץ למחנה שלו.