מאבק הסייבר של האולימפיאדה: המלחמה הסמויה על ביטחון הספורטאים

האולימפיאדה הנוכחית מתקיימת כשברקע ההסלמה במזרח התיכון ולצד מלחמות בישראל ובאוקראינה. ובכל זאת, כפי שמצופה מאירוע הספורט הגדול בעולם, הוא השתלט לחלוטין על השיח ברשת. כדי למנוע פגיעה בספורטאים המשתתפים, הוועד האולימפי הבינלאומי מפעיל תוכנה מבוססת בינה מלאכותית שתפקידה לצמצם תופעות של בריונות והתעמרות והיא סורקת למעלה מ־35 שפות בכל הפלטפורמות בזמן אמת.

על פי הודעת ה-IOC (הוועד האולימפי הבינלאומי) טרם תחילת המשחקים עלתה השערה לפיה האירוע יקבל במה בכחצי מיליארד פוסטים במהלך פרק זמן של כשבועיים בו הוא מתקיים בפריז.

"זו הפעם הראשונה שהפתרון הזה יבוא לידי שימוש כדי להגן על כל כך הרבה אנשים בכל כך הרבה ענפי ספורט", אמרה ראש היחידה לספורט בטוח ב-IOC, קירסטי בורוז. "על ידי שימוש בבינה מלאכותית נוכל להבין טוב יותר את האלימות המקוונת בספורט ולפתח מדיניות והתערבויות מונעות כדי לסייע ביצירת סביבות בטוחות פיזית ופסיכולוגית עבור ספורטאים".

מלבד ההאשטאג המתבקש של #Olympics2024 ישנם עוד לא מעט שזוכים לחשיפה גבוהה. נשיא הודו נרנדרה מודי התחיל האשטאג ייחודי למדינה שלו בו קרא לאזרחים לתמוך בשחקנים עם #Cheer4Bharat שהגיע לחשיפה של 113.3 מיליון בשבוע האחרון בלבד. סביבם וסביב נוספים רבים נוצר שיח חיובי, אך ישנם כאלה שעלו בקונוטציה שלילית.

אירוע הפתיחה של האולימפיאדה הופיע בכ-100 אלף פוסטים כשרוב הטראפיק הגיע מהודו, ארה"ב ואנגליה. הטקס הצליח לעצבן לא מעט אנשים, גרר איתו לא מעט קריאות להחרמת המשחקים ואפילו איומים נגד במאי הטקס. הגדיל לעשות סגן ראש ממשלת סלובקיה תומאס טראבה שהודיע שיחרים את טקס הסיום של האולימפיאדה.

בין הספורטאים הכי ויראליים עד כה, מסיבות שלא קשורות בהכרח לענפים בהם הם מתחרים, ניתן למצוא את השחיין הנורווגי הנריק כריסטיאנסן שמצא אובססיה בדמות הקאפקייק שמוצע בכפר האולימפי, המתעמל האמריקאי סטיבן נדורושיק שסייע לנבחרתו לזכות במדליית ארד לאחר שישב על הספסל במשך שעות בציפייה לתרגיל היחיד שהוא יודע לבצע, הצלף הטורקי יוסוף דיקץ' שנראה כאילו הלך לאיבוד בדרך לסופר ובטעות קטף מדליית כסף ושחקנית הרוגבי האמריקאית אילונה מאהר שלה 1.9 מיליון עוקבים בטיקטוק.

לצידם ניתן למצוא את סימון ביילס שלקחה שלוש מדליות זהב ואחת כסף לאחר הקריסה המנטלית במשחקי טוקיו. מחקר שנערך בסמוך לאירוע באוניברסיטה הפתוחה בבריטניה בדק 87,714 כדי לבחון את הטענות שהועלה נגדה. המחקר קבע כי "הנראטיב סביב ביילס מעמיד בספק עד כמה הציבור מתקדם בכל הנוגע לנושאים של בריאות הנפש והמחבר טוען שזה נשאר שנוי במחלוקת. כמו כן, למרות שאינו נושא דומיננטי באופן משמעותי לאורך הנרטיב, המגדר והגזע של ביילס הוזכרו הן לחיוב והן לרעה על ידי משתמשי המדיה החברתית, באופן שאולי לא היה דומה אצל ספורטאים גברים או לבנים". המחקר פרס גם כן את השפעת הערוצים השונים על השיח בעניינה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

המאמצים שמשקיע הוועד האולימפי הבינלאומי על מנת לשמור על הספורטאים הם אמצעי שככל הנראה יבוא לידי שימוש בתחרויות עתידיות לאור הרצון של המארגנים לוודא לא רק את הביטחון האישי של הספורטאים, אלא גם את היכולת שלהם להתחרות מבלי לדאוג מהתגובות ברשת. מדובר בשימוש תקדימי בבינה מלאכותית שיכל בפוטנציה למנוע קריסות של ספורטאים מכל התחומים בשנים האחרונות. מכאן המארגנים יצטרכו לוודא שימוש נכון בכלי כך שיבוא לידי ביטוי במקומות הנצרכים.