סאם שכטר הגיע לארץ במכביה של 2013 כנציג קנדה בכדורעף חופים. מה לקנדה ולחופים? בערך מה שלישראל ולספורט חורף, רק שבניגוד לכישלון המתמשך שלנו בכדורעף חופים על אף כל התנאים להצליח, הקנדים בנו חופים מלאכותיים ואולמות אימון לענף, ומצליחים להגיע באופן קבוע לתחרויות הגדולות בעולם.
אז, לפני 11 שנים, שכטר ובן זוגו היהודי דאז ג'וש בינשטוק, שהיה לפני עשור אגדה אולימפית בכדורעף חופים בקנדה, אמנם הפסידו בגמר המכביה, אבל בניגוד לישראלים הם הצליחו להשיג את הקריטריון האולימפי לריו 2016 ברגע האחרון. "מבחינתי המכביה הייתה האירוע הבינלאומי הראשון שלי כשחקן, ולקחתי מהחוויה הזאת המון, במיוחד של מה זה להיות עם הנבחרת שלך בתחרות בינלאומית".
בריו 2016 הקנדים סיימו במקום ה-19 בלבד, ולקראת המשחקים האולימפיים בטוקיו פספסו את הקריטריון. בינתיים הוא הספיק להתחתן עם ג'ולי גורדון, כדורעפנית נבחרת קנדה לשעבר בכדורעף חופים, ולהחליף בן זוג למשחק כאשר בן זוגו בינשטוק פרש לאחר שלושה משחקים אולימפיים ברציפות והקים משפחה, בדניאל דארין הצעיר.
את הקריטריון למשחקים האולימפיים הם השיגו חודש בלבד לפני תחילת המשחקים, ועתה כשהוא כבר בן 34 זו ללא ספק התחרות האולימפית האחרונה שלו. היום (שני) הפסידו השניים לנבחרת צ'כיה (0:2), ומחר (21:00) יעלו למשחק המכריע עבורם מול הברזילאים, כאשר בבית שלהם משחקת גם נבחרת אוסטריה.
"האמת שאני מתכנן את הפרישה שלי במכביה בשנה הבאה," הוא סיפר השבוע בראיון לתקשורת. "אני אשמח אם יתאפשר לי לנסוע למכביה פעם נוספת, ואולי אפילו אשכנע את ג'וש לחזור איתי לשחק למרות שזה יהיה מסובך. בפעם הקודמת כשהייתי במכביה חליתי ולא טיילתי כמעט בישראל, אני מקווה לחוויה מתקנת, ולשחק שוב בישראל עם החברים שלי למשלחת הקנדית".
אגב, לצד היותו שחקן אולימפי, הוא גם מאמן כדורעף חופים, כי המשכורת הניתנת לו כשחקן אולימפי אינה מספיקה לכסות אפילו את ההוצאות הספורטיביות שלו והיציאה למשחקים. חומר למחשבה עבור אלו המתלוננים על התנאים אותם מקבלים הספורטאים האולימפיים הישראלים לאורך הקריירה שלהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו